עקרונות בסיסיים בעיצוב ממשק אפליקציה

עקרונות-בסיסיים-בעיצוב-ממשק-אפליקציה

ממשק משתמש (באנגלית UIUser Interface) הוא אחד משני הגורמים החשובים ביותר להצלחה של כל אפליקציה, כשהגורם השני הוא מידת הנחיצות שלה.

כלומר, אם יש לכם אפליקציה שמציעה שירות שאין לו ביקוש, האפליקציה כנראה לא תזכה להצלחה גם אם הממשק מעוצב למשעי. מצד שני, אם הממשק לא ידידותי למשתמשים, קרוב לוודאי שאנשים לא יתאמצו להבין איך להשתמש באפליקציה, גם אם היא מספקת פתרון או שירות חיוני.

במאמר הבא, נפרט את העקרונות הראשיים שצריכים להנחות אתכם בתכנון ממשק משתמש כך שכל מה שיישאר הוא לוודא שיש לכם רעיון מנצח.

1. התמקדו במשתמש

זכרו תמיד שכל מי שבחר להשתמש באפליקציה שלכם עשה זאת כדי לקבל מענה לצורך כלשהו. לכן כשאתם מתכננים את הממשק, חשוב להיות מודעים כל הזמן לנקודת המבט של המשתמש שמנסה להשיג מטרה כלשהי ולשאוף לאפשר להם לעשות זאת בדרך הנוחה והקלה ביותר, ללא כל מכשולים מיותרים.

2. הקפידו על בהירות ורלוונטיות

התחרות בשוק המובייל היא עצומה ואם משתמש כבר גילה את האפליקציה שלכם ובחר להוריד אותה ולהתנסות בה, חשוב שיהיה לו ברור מייד אלו כלים היא מספקת וכיצד להשתמש בהם כדי למצוא את המידע שחיפש או לבצע את הפעולה שנדרשת לו.

כל בלבול, מכשול או אי הבנה יהפכו את האפליקציה שלכם במהרה לעוד אחת מני רבות שמשתמשים פותחים פעם אחת ולא חוזרים אליהן יותר לעולם.

3. היעזרו במעצב מומחה

לא לכל מעצב/ת גרפי יש את הידע והניסיון המתאימים לעיצוב ממשקי אפליקציות. לכן, הקפידו לעבוד עם מעצב/ת בעלי ניסיון וידע בעיצוב ממשק משתמש, שידע ליצור ממשק שהוא לא רק יפה, אלא גם נח לשימוש ומותאם ספציפית לאפליקציה שלכם ולקהל היעד.

4. הכינו תרשים זרימה

כשמעצבים אפליקציה חשוב לבנות קודם כל תרשים, או מפה אשר מפרטים את כל הדרכים האפשריות שהמשתמשים באפליקציה יעברו. זכרו שכל משתמש יתנהל בצורה שונה וחשוב לוודא שחווית הגלישה תישאר נוחה וברורה בכל מסלול גלישה אפשרי.

5. אל תעמיסו יותר מדי פעולות במסך אחד

במקרים רבים מפתחי אפליקציות רוצים לכלול כמה שיותר אפשרויות בכל מסך, במחשבה שזה מקל על המשתמשים, חוסך להם זמן, או פשוט מבהיר להם מידית את כל היתרונות של האפליקציה. למעשה, הנטייה הזאת גורמת לעומס יתר ובלבול.

לכן, מומלץ לתכנן את הממשק כך שכל מסך באפליקציה מתמקד בפעולה אחת בעלת ערך למשתמש. תכנון כזה מקל על המשתמשים להבין את הממשק ולהשתמש בו, ובמקביל יקל עליכם בעתיד להוסיף ולפתח את האפליקציה.

במילים אחרות – עדיף מסכים מינימליסטיים רבים מאשר מסך אחד עמוס מדי.

6. צרו חווית ניווט אינטואיטיבית

ניווט טוב הוא כזה שגורם למשתמש להרגיש כאילו יד נעלמת מנחה אותו לאורך כל הדרך.

כדי להשיג את היעד הזה חשוב להקפיד על עיצוב עקבי, שימוש נכון בעזרים ויזואליים שמנחים את המשתמש, והבהרת המיקום שבו המשתמש נמצא בכל רגע.

7. ודאו שהלחצנים בגודל מתאים

הכפתורים שעליהם הגולשים לוחצים כדי לעבור מסך, או לבצע כל פעולה אחרת באפליקציה, צריכים להיות גדולים מספיק כדי שהמשתמשים יוכלו להיעזר בהם בקלות ובנוחות.

הגודל המומלץ ללחצנים הוא 7-10 מ"מ, אשר מאפשר מספיק מקום לאצבעות המשתמשים ללחוץ על הכפתור כשהקצוות עדין נראים בבירור מסביב. כך הם יכולים להיות בטוחים שהם לוחצים במקום הנכון.

8. הקפידו על מיקום חכם של הלחצנים

מחקר של סטיבן הובר העלה ש-49% מהמשתמשים מבצעים פעולות בנייד באמצעות בוהן אחת בלבד.

בלינק להלן, מוסברת הדרך בה משתמשים מחזיקים את המכשיר הסלולרי וכיצד צורת ההחזקה משפיעה על נגישות האצבעות לאזורים שונים במסך. אזורים שבממוצע פחות נגישים יצריכו מאמץ גדול יותר מהמשתמש כאשר יתבקש ללחוץ עליהם.

הקפידו למקם את התפריט הראשי, וכפתורים נפוצים או חשובים במיוחד באזורים נגישים של המסך, כך שהמשתמשים יוכלו להיעזר בהם בקלות. באזורים הקשים להגעה כדאי למקם כפתורים 'שליליים' (כגון מחיקה או ביטול) כדי שהמשתמשים לא ילחצו עליהם בטעות.

9. צמצמו את הצורך בהקלדה

כל מי שמשתמש בטלפון חכם יודע כמה לא נוחה חווית ההקלדה על מסך קטן עם מקלדת וירטואלית, בעלת כפתורים מזעריים, שמובילה ללא מעט טעויות.

לכן בעת תכנון הממשק מומלץ תמיד לשאוף למזער ככל הניתן את כמות ההקלדה הנדרשת לביצוע פעולות באפליקציה.

במקרים שבהם ההקלדה היא חיונית, כגון טפסים – השתדלו לקצר כמה שניתן ולצמצם כל שדה מיותר. בנוסף, מומלץ להשתמש באפשרות השלמה אוטומטית (auto-complete) כדי לצמצם עוד יותר את כמות המידע שעל המשתמשים להקליד.

10. ודאו שהתוכן קריא וברור

הגודל המומלץ לטקסט באפליקציות הוא 11 נק' לפחות, שמאפשר למשתמש הממוצע לקרוא מבלי שיזדקק להתמקד ידנית. בנוסף כדאי להימנע ממרווחים קטנים מדי שגורמים לתחושת עומס ומקשים גם כן על הקריאה.

בנוסף לגודל, גם הצבעוניות והניגודיות יכולים להשפיע על מידת הנראות של התוכן.

לכן חשוב לוודא שהצבעים שאתם בוחרים כמו גם מידת הניגודיות בין צבע הפונט לרקע המסך מאפשרים למשתמשים לראות בבירור את התוכן.

ההמלצה המקצועית היא להקפיד על יחס ניגודיות של לפחות 4.5:1 בין הטקסט לרקע כשמדובר בטקסט קטן, ו-3:1 כשמדובר בטקסט גדול יותר (14 ומעלה).

11. בצעו בדיקות

עיצוב הממשק נעשה בדרך כלל על גבי מסך מחשב, שעליו התוכן והאלמנטים השונים נראים אחרת מאשר על המסך הקטן של הטלפון הנייד. מעבר לכך, כשאתם נמצאים עמוק בתוך התהליך, אתם מאבדים את נקודת המבט הרעננה של משתמש חדש.

לכן חשוב לבצע בדיקות בעזרת משתמשים אמתיים, על גבי מגוון של מכשירים כגון טלפונים מסוגים שונים, טאבלטים ומחשבים רגילים, שיספקו לכם משוב על רמת העיצוב, נוחות השימוש וכל תקלה או בעיה שפספסתם.

[devleadb]

5 טיפים לפיתוח אפליקציית iBeacon

5-טיפים-לאפליקציית-iBeacon

ה-iBeacon היא טכנולוגיה מבוססת-מיקום, המאפשרת לחיישנים לזהות מכשירים חכמים הנמצאים בקרבת מקום ולשלוח להם התראות ומסרים.

הטכנולוגיה שהושקה על ידי אפל ב-2013, צוברת יותר ויותר תאוצה, בעיקר בשנה האחרונה, כשמפתחי אפליקציות ובעלי עסקים לומדים לזהות את האפשרויות השיווקיות שהיא מעניקה, בעיקר בתחום הקמעונאי.

כך למשל, באמצעות טכנולוגית ה-iBeacon, יכולים בעלי חנויות לשלוח ללקוחות מסרים מותאמים אישית לגבי פריטים בהתאם למיקום או פרופיל הקניה של הצרכן. מעבר לכך, ה-iBeacon יכול לשמש כמעין GPS פנימי שיאפשר למבקרים להתמצא בתוך חנות גדולה או קניון, לאתר בקלות את המוצרים שהם מחפשים ולקבל מידע על פריטים או מבצעים.

כדי לסייע לכם לממש את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה הזו, ולבנות אפליקציית iBeacon איכותית, ריכזנו רשימה של טיפים ליצירת אפליקציית iBeacon מוצלחת:

1. הכירו את הטכנולוגיה

בכדי לבנות אפליקציית iBeacon מצליחה, חשוב שתבינו היטב את האפשרויות שהטכנולוגיה החדשה מציעה כמו גם את המגבלות שלה.

כמה נקודות החשובות שכדאי להביא בחשבון:

  • ברגע שמשתמש התקין את האפליקציה שלכם, היא 'תחפש' משדרים כל הזמן, גם כאשר המשתמש מכבה אותה או מאתחל את הטלפון הנייד.
  • אפל מספקת אייקון למסכים נעולים עבור אפליקציות שמזהות שדר רלוונטי, אך כאמור, אלה יעבדו רק לאחר שהמשתמש התקין את האפליקציה. עם זאת, לא ניתן להציג תוכן שחורג מהסטנדרט של התראות מסך נעול, כגון הפעלת האפליקציה ללא רשות המשתמש או הצגת פופ-אפ של מסך שלם.
  • חשוב לזכור שרוב אפליקציות ה-iBeacon מספקות ערך ממשי למשתמש רק כאשר הן מופעלות בחזית (למרות האפשרות לזהות משדרים גם כשהאפליקציה כבויה או פועלת ברקע).

2. אל תציפו את הלקוחות

כאמור, כאשר השדר מופעל באפליקציה, הוא מאפשר למדוד את המרחק הפיזי בין המשתמש לבין הביקון (האות) המשדר.

השילוב של מידע לגבי המיקום המדויק ברגע נתון, יחד עם מידע אודות היסטורית השימוש של הלקוח, יאפשר לכם לשלוח תכנים מותאמים אישית. כך למשל, מידע אודות מספר הביקורים באזור מסוים בקניון או בחנות, יכול לספק אינדיקציה לגבי תחומי העניין וההעדפות של המשתמשים, ובהתאם לכך ניתן לשלוח להם קופונים או מידע על מבצעים רלוונטיים.

אך כדי שכל אלה יעבדו בפועל, ויספקו ללקוחות חוויית משתמש חיובית, חשוב להקפיד לבחור לתכנן את השירות באופן שיספק ללקוחות תחושה זורמת ולא עמוסה מדי או מציקה.

3. הבהירו את היתרון ללקוחות בצורה מהירה וברורה

כדי שלקוחות ירצו להשתמש באפליקציה חשוב להבהיר להם מה הם מקבלים בתמורה לכך שהם מסכימים לשתף מידע אישי.

לכן, חשוב להציג כבר בשלב האונבורדינג את כל היתרונות שהאפליקציה מציעה, בצורה פשוטה וברורה, מבלי להתעמק בפרטים טכניים.

ניתן למשל, להיעזר באיורים שמבהירים ללקוחות איך להפעיל ולהשתמש באפליקציה, כמו גם את המשמעות של כל פעולה. כמובן שניתן להיעזר באייקונים, בטקסט קצר או מיקרו קופי, אך חשוב לזכור להתאים את השפה לקהל היעד ולהקפיד לשמור על טקסט פשוט שמבהיר מיד את היתרון ללקוח.

4. הקפידו על כנות ושקיפות

אחד החששות הגדולים שמתעוררים אצל כולנו כשמדובר בטכנולוגיה בכלל, ובטכנולוגיה חדשה בפרט, הוא אבדן הפרטיות. כשמדובר בטכנולוגיה שמאפשרת לדעת מידע ספציפי עד כדי מיקום הלקוח ליד מדף מסוים בחנות, הנושא, מן הסתם, הופך רגיש עוד יותר.

מחקר שנערך על ידי Lightspeed GMI העלה כי 72% מהמשתמשים חוששים שהחברות לא נוקטות באמצעים מספיקים בכדי להגן על המידע שהם משתפים.

כדי להגדיל את תחושת הביטחון והאמון של המשתמשים, וכתוצאה מכך, גם את הסיכוי שיסכימו לשתף מידע, מומלץ לנקוט בכמה אמצעים:

  • הפגינו שקיפות מלאה – הבהירו ללקוחות מה הם נדרשים לשתף ומדוע. גם אם הכנות תעלה לכם בכמה לקוחות הססניים, בסופו של דבר היא מסייעת לבניית אמון ואף ממחישה למשתמשים שנושא אבטחת המידע הוא בראש מעיינכם.
  • התמקדו רק במידע הנחוץ – אל תבקשו מהלקוחות מידע מיותר שלא חיוני לשימוש באפליקציה.
  • ספקו אפשרות נוחה לביטול השירות או לשינוי נתוני הפרטיות.

5. נצלו מצבים של בלוטות' כבוי

מעבר לבקשה הראשונית להפעלת הבלוטות', שמוצגת בשלב האונבורדינג, מומלץ לנצל מצבים שבהם הבלוטות כבוי כדי לשלוח למשתמשים הודעות פוש ולהזכיר להם מה הם מפספסים ואילו יתרונות האפליקציה שלכם יכולה לספק אם יפעילו את הבלוטות.

[devleadb]

הדרך הנכונה לבקש הרשאות גישה ממשתמשי אפליקציות

איך לנהל בדיקות בטא לתוכנה?

כל מי שעוסק בפיתוח אפליקציות יודע שבקשת הרשאות גישה למידע אישי של משתמשים, כגון מיקום, רשימת אנשי קשר וכד' היא נושא עדין ומורכב.

מצד אחד המידע הזה חיוני כדי להעניק שירות טוב יותר, או במקרים רבים, לספק את השירות הבסיסי ביותר שהאפליקציה מציעה (אין טעם למשל להפעיל את אפליקציית וייז ללא מתן הרשאת גישה למיקום המשתמש). מצד שני בקשת ההרשאות מרתיעה משתמשים רבים שחוששים לחלוק מידע אישי עם גורם לא ידוע ולעתים אף גורמת להם לעזוב את האפליקציה.

לכן, כשזה נוגע לבקשת הרשאות הגישה חשוב להשקיע קצת מחשבה ולתכנן אסטרטגיה חכמה המבוססת על כמה עקרונות בסיסיים:

 

הצגת הבקשה בזמן הנכון

דמיינו שאתם פותחים אפליקציה בפעם הראשונה ומיד צצים לכם בבת אחת כמה חלונות פופ-אפ, שמבקשים הרשאות גישה שונות בזו אחר זו, למשל:

  • האפליקציה רוצה לדעת את מיקומכם
  • האפליקציה רוצה גישה לאנשי הקשר שלכם
  • האפליקציה רוצה גישה למצלמה שלכם

הצפת הבקשות כבר בשלב ההצטרפות תרתיע משתמשים רבים ותגרום להם לעזוב מיד את האפליקציה.

לכן, כדי להפוך את חווית המשתמש לידידותית יותר, מומלץ להציג את בקשות ההרשאה לגישה רק כאשר הן חיוניות ולפזר אותן עד כמה שניתן.

כך למשל במקרה של אפליקציה שמבוססת על הודעות SMS, אין טעם להתקין את האפליקציה ללא גישה להודעות אלה. לכן הגיוני לבקש את ההרשאה הספציפית הזאת כבר בשלב ההצטרפות:

image02מקור: Google Hangouts

 

הצגת הבקשה בהקשר הנכון

כאמור, הצפת המשתמש בבקשות גישה אקראיות (לכאורה) יכולות לגרום לו לסרב לבקשה, או אפילו לעזוב את האפליקציה.

לעומת זאת, כאשר מציגים את הבקשה בהקשר הנכון, שממחיש את המטרה שלה, הסיכוי שתיענה בחיוב גדל משמעותית.

לדוגמה, אם האפליקציה שלכם צריכה גישה למיקום המשתמש כדי למצוא חנויות בסביבתו, ההקשר הנכון לביצוע בקשת הגישה יהיה כאשר המשתמש מבצע את החיפוש, ולא במסך הבית באופן שרירותי.

הוספת הסבר לבקשה

שילוב של הסבר קצר וברור בתוך חלון בקשת הגישה מאפשר להבהיר למשתמשים מדוע המידע חיוני לשימוש באפליקציה, או לחלופין, אילו יתרונות או כלים נוספים הם יכולים לקבל בתמורה.

כמו כן, ההסבר יכול לשמש גם להרגעת המשתמשים לגבי השימוש שיעשה במידע שהם חולקים.

אפליקציית סנאפצ'אט, למשל, מבהירה למשתמשים אילו יתרונות נוספים הם יקבלו אם יסכימו לספק גישה למיקום שלהם וכוללים גם הבהרה מרגיעה שהמידע לא ישמר באפליקציה:

image03מקור: Snapchat

דוגמה נוספת היא אפליקציית Skype שחורגת לכאורה מהעיקרון הראשון שציינו כיוון שהיא מבקשת מגוון הרשאות בבת אחת. אך הוספת הסבר ברור מגדיל את הסיכוי שהמשתמשים יענו בחיוב:

image06מקור: Skype

 

הצגת הבקשה בשלבים (Priming)

דרך נוספת לשכנע משתמשים לאשר את בקשת הגישה היא על ידי הוספת שלב מקדים (פריימר), ש'מכין' את המשתמשים לקראת בקשת ההרשאה שבאה בעקבותיו. הפריימר, מצריך אישור של המשתמש למעבר למסך בקשת ההרשאה וכך מכניס אותו כבר ל'שוונג' ומגדיל את הסיכוי שהבקשה תאושר גם כן.

כמו כן, הוספת פריימר מאפשרת לכלול הסבר מורחב יותר, הבהרות או כל מידע אחר שיעודד את המשתמשים לאשר את בקשת הגישה שתגיע מיד אחריו.

כך למשל באינסטגרם, לפני הבקשה לקבלת גישה לתמונות, מוצג מסך נוסף שמבהיר מדוע הבקשה חיונית:

image05מקור: Instagram

הפריימר מנוסח בד"כ בצורה מעודנת ו/או מנומסת יותר מהבקשה עצמה, כפי שניתן לראות בדוגמה הקודמת (בקשה מנומסת) וגם בדוגמה הבאה שמנוסחת כשאלה:

image01

התמודדות עם סירובים

כיוון שבמקרים רבים סירוב של משתמשים לספק גישה למידע יכולה לפגוע ברמת התפקוד של האפליקציה או לחסום כלים מסוימים חשוב קודם כל להבהיר למשתמשים את ההשלכות הללו. על אחת כמה וכמה כאשר המידע חיוני להפעלת האפליקציה.

כך למשל, אפליקציית Google Hangout מציגה למשתמשים סרבנים מסך שמבהיר שההרשאה חיונית לתפקוד האפליקציה.

image00מקור: Google Hangouts

[devleadb]

מסמך אפיון – אפיון אפליקציה

להורדת מסמך אפיון אפליקציה לדוגמא לחץ כאן

מהו אפיון האפליקציה? מחפשים מסמך אפיון תכונה או אפליקציה לדוגמא?

בשלב האפיון לוקחים את הרעיון לאפליקציה, מחלקים אותו לרכיבים, ומבצעים התאמות ברכיבים באופן שייתן את הערך הגבוה ביותר עבור המשתמשים.

מאחר ואחת ממטרות האפיון היא קבלת החלטות נכונות עבור האפליקציה, מבצעים סיעור מוחות וחשיבה מעמיקה על כלל הרכיבים.

מסמך אפיון אפליקציה מכיל שני חלקים עיקריים:

  • רכיבי האפליקציה, פרטי המימוש שלהם והאופן בו הם מתקשרים אחד עם השני.
  • שרטוט המסכים השונים באפליקציה עם הקפדה על חוויית משתמש נוחה ופשוטה.

בגמר האפיון, יהיה בידכם מסמך אפיון פונקציונאלי לאפליקציה, תוכלו לדעת באופן יחסית מדויק כמה עבודה (ועלות) תידרש כדי לפתח את האפליקציה.

חשיבות האפיון לתהליך פיתוח האפליקציה

כמו בכל פרויקט, שלב התכנון הוא השלב המקדים את עבודת הייצור.

ראינו כי אפיון מוצר או אפליקציה הוא שלב התכנון המבוצע לפני שלב העיצוב והפיתוח, אך מהי חשיבות התכנון?

בחלק זה אסביר מהי השפעתו של שלב האפיון על תהליך פיתוח של אפליקציה אוו מוצר ואיך ביצוע אפיון טוב יכול להוביל את הפרויקט להצלחה.

התחומים בהם האפיון נוגע והשפעתם על הפרויקט:

  • השפעה על המודל העסקי: תכנון הדרך בה האפליקציה תייצר רווח. ברוב האפליקציות, בחירה בדרך יצירת רווח אחת או אחרת משנה או מוסיפה רכיבים לאפליקציה. כך לדוגמה, אם תבחרו לייצר רווח באמצעות גביית עמלות, יהיה צורך בפיתוח ממשק שיאפשר לעקוב אחרי העמלות הנצברות לפי העסקאות שנעשו, או לחלופין, לעבוד עם מערכת אוטומטית. לעומת זאת, אם תבחרו לייצר רווח דרך מכירת מנויים למערכת, יהיה צורך בפיתוח או בהתממשקות למנגנון המאפשר זאת.
  • השפעה על העיצוב: בתהליך האפיון מגדירים את הרכיבים הגרפיים השונים באפליקציה (כפתורים, תפריטים, טפסים) ומשרטטים את המסכים שלה. על בסיס שרטוטי המסכים והאופן שבו הם מתקשרים, יוצרים בשלב מאוחר יותר את עיצוב האפליקציה.
  • השפעה על איכות האפליקציה: בפיתוח אפליקציות, כמו ברוב תהליכי פיתוח תכנה, קיים אזור האחראי על אבטחת איכות האפליקציה, QA – Quality Assurance. אנשי הQA משתמשים באפיון כדי להכין מסמכי בדיקות ובשלב מאוחר יותר של תהליך הפיתוח הם משתמשים במסמכים אלו כדי לוודא שהאפליקציה נקייה מתקלות.
  • בדיקת ההתכנות הטכנולוגית: מבצעים מחקרים ובדיקות כדי לוודא שניתן לבצע את כלל הדרישות של האפליקציה. אמחיש את הסיכון באי ביצוע בדיקת התכנות טכנולוגית: תחשבו על סיטואציה בה הייתם מבצעים אפיון, מתחילים לבנות אפליקציה, ובאמצע הפיתוח אחרי שהשקעתם משאבים רבים, חברת פיתוח האפליקציות הייתה מבשרת לכם שיש קושי או מגבלה טכנולוגית לפיתוח רכיב מסוים באפליקציה. במקרה הטוב, אם עלה קושי שלא נצפה מראש בגלל אי-עשיית מחקר טכנולוגי, חברת הפיתוח עשויה לדרוש תשלום נוסף ולפגוע בתכנון התקציב שלכם. במקרה הפחות טוב, בו מדובר על מגבלה טכנולוגית לפיתוח רכיב מרכזי באפליקציה, הפרויקט כולו עשוי להיכשל אחרי שהושקעו בו מאמצים ומשאבים רבים, שיכלו להיחסך במידה והיו מתבצעים מחקרים מקיפים בשלב מוקדם.
  • השפעה על תשתיות הפיתוח: מלמידת דרישות האפליקציה ניתן לתכנן בצורה נכונה את תשתיות הפיתוח. תכנון תשתיתי מסודר יוכל למנוע תקלות, לעזור לאפליקציה לעבוד מהר יותר ולתמוך בגידול כמות המשתמשים.

עלות האפיון אפליקציה

עכשיו שאנחנו מבינים את חשיבות שלב האפיון להצלחת פיתוח האפליקציה ואת ההשקעה הנדרשת כדי להכין מסמך אפיון פונקציונאלי לאפליקציה באופן מקצועי, אתייחס לעלויות האפיון.

טווח העלויות של ביצוע אפיון יכול לנוע בין 15,000 – 10,000 ש"ח עבור אפליקציה קטנה, 15,000 – 30,000 ש"ח עבור אפליקציה בגודל בינוני, ועבור אפליקציה גדולה העלות יכולה לנוע בין 30,000 ש"ח ל50,000 ש"ח ולעתים יותר, תלוי בגודל ובמורכבות האפליקציה.

סיכום יתרונות אפיון האפליקציה

כעת נסכם את היתרונות בביצוע אפיון לאפליקציה:

  • קבלת הערכת עלות ברמת דיוק גבוהה לפיתוח האפליקציה שעל בסיסה תוכלו לקבל הצעת מחיר ולתכנן באופן מדויק יותר את התקציב לפיתוח האפליקציה (קראו עוד על מחיר פיתוח אפליקציה).
  • גיבוש המודל העסקי של האפליקציה והדרך אשר באמצעותה תייצרו ממנה רווח.
  • קבלת ביטחון בישימות האפליקציה והפחתת סיכויי הופעת קשיים לא צפויים במהלך הפיתוח.
  • תוכלו להשתמש באפיון בעבודה עם כל חברת תוכנה או צוות פיתוח.
  • תראו את האפליקציה מתעוררת לחיים באמצעות שרטוט המסכים.

ראינו מהו שלב האפיון ומהי החשיבות שלו לתהליך פיתוח האפליקציה שלך. בין אם אתם עובדים עם חברת פיתוח אפליקציות, עם שותף טכנולוגי או באופן עצמאי, אל תוותרו על השלב התכנוני המהווה בסיס לפיתוח אפליקציה מוצלחת.

הורידו עכשיו את מסמך אפיון אפליקציה לדוגמא:

להורדת מסמך אפיון האפליקציה לדוגמא לחץ כאן

ניהול תזרים מזומנים בסטארט-אפ או איך לא ליפול למלכודת דבש שנקראת "כסף של משקיע"

ניהול תזרים מזומנים בסטארט-אפ או איך לא ליפול למלכודת דבש שנקראת "כסף של משקיע"

כל הכבוד, הצלחת לעשות את מה שרבים לפנייך נכשלו בו – לגייס כסף לאפליקציה שלך. אין זה משנה אם גייסת חצי מיליון דולר או 50 אלף ₪, האופוריה חוגגת ואתה מרגיש על גג העולם. רגע לפני שאתה נכנס למלכודת דבש של יזמים רבים, עליך לבדוק היטב מה עושים עם הכסף.

אחת הטעויות המהותיות של יזמים לאחר גיוס כספים, נובעת בעיקר מתחושת העליונות שהם מרגישים. ההצלחה המסחררת היא מה שלמעשה מובילה אותם לבזבוז הכספים בצורה לא מבוקרת ובסופו של יום, גם הכסף של המשקיע יורד לטמיון וגם היזם לא מצליח להרים את המיזם שלו מעל פני המים.

אז מה עושים? איך נמנעים מזה?

יעדים – לוז – תקציב – אלה הן מילות המפתח שימנעו מאתנו להיכשל:

  • יעדים – הגדרת יעדים למיזם היא קריטית וצריכה להיות מאוד מפורטת בהתאם למה שאנחנו רוצים לפתח. הפירוט צריך להיעשות ברמת הפרט הקטן ולכלול אבני דרך לאורך המיזם (אפיון האפליקציה, פיתוח האפליקציה, הפצה ללקוחות ראשונים וכו').
  • לוחות זמנים – חשוב להצמיד לו"ז משוער לכל אבן דרך שקבענו. יתכן ובסוף לוח הזמנים ישתנה, אך קביעתו מבעוד מועד מאפשרת לנו שלא להתברבר במקום ולהתקדם למטרה בצורה נכונה יותר.
  • תקציב – כל אבן דרך צריכה לכלול גם את העלות משוערת הנדרשת כדי להשיג את אבן הדרך הבאה. מומלץ מאוד להגדיר יעדים בדרך למטרה, לפרט על כל יעד, לכלול כמה שיותר שלבים ו"להצמיד" עלות לכל שלב ושלב. סיכום העלויות יחשוף את התמונה הרחבה וייתן לנו מושג אודות התקציב שהפרויקט דורש וכן אודות הסכום המשוער אותו נצטרך לגייס. (מומלץ שלא לשכוח בשלב זה לתמחר גם את העלות זמן של היזמים עצמם וכן לקחת בחשבון כי יתכן שהעלויות בסופו של דבר יחרגו ב- 5-10% מהתקציב שהוגדר).

אז מה ההמלצות שלנו להתנהלות נכונה?

גם אם מגייסים גורם מקצועי לניהול הכסף, יש כמה נקודות קריטיות שחייבים להיצמד אליהן כדי שלא ליפול במלכודת הדבש ואולי אפילו להימנע מלהיכנס אליה:

  1. לפני גיוס הכסף – יש להגדיר היטב, ברמת השקל, למה מיועד הכסף. גם אם המשקיע הוא חלק מהמשפחה, רוצה לעזור ופחות מתעניין בתקציב של המיזם, על ידי הגדרות, יודעים היטב מה הייעוד של הכסף, כבר שהוא מתקבל ולא מתחילים לבזבז אותו לריק.
  2. בשלב הגיוס עצמו – הכספים חייבים להתאים ליעדים שהוגדרו על ידי היזם, ולכלול לוחות זמנים לעמידה באותם היעדים. מדוע חשוב להגדיר לוחות זמנים? כדי לא לבזבז זמן יקר או משאבים כלכליים. ייתכן ובאמצע שלב הפיתוח נגלה שלא כדאי להמשיך את הפיתוח ולו רק בגלל שאנחנו לא עומדים ביעדים שהוקצבו, נתון שעלול להפוך את המיזם ללא כדאי.
  3. מעקב ובקרה אחר הכסף שגויס – אין זה משנה אם המשקיע דורש מכם דיווח שוטף של "לאן הלך הכסף" או אם המשקיע סומך עליכם ב- 100% – זה לא הכסף שלכם. אלו כספים שהושקעו ברעיון שלכם על ידי אדם חיצוני שהאמין בכם וסומך עליכם. לכן חשוב מאוד להכין מדי חודש (או לבקש ממחלקת הכספים/הנהלת החשבונות לעשות זאת עבורכם) דיווח מפורט הכולל סוגיות כמו – כמה כסף הוצאנו? על מה? והאם ההוצאות מתאימות לתקציב שבנינו אשר על פיו גויס הכסף מהמשקיע מלכתחילה?
  4. הפקת לקחים – זוכרים שהגדרנו לוחות זמנים בהתאם ליעדים? נקודה זאת הנה קריטית, כי יכול להיות שלא נעמוד בלוחות הזמנים כפי שהוגדרו. בל נשכח, שהייתה זו הגדרה ראשונית ויתכן שלא קלענו במדויק. אבל עם זאת, חשוב מאוד לבחון למה לא עמדנו בזמנים, לקבוע לו"ז מעודכן בתיאום עם המשקיע, ולבחון האם המיזם עדיין מעניין וכדאי, למרות אי העמידה בלוחות הזמנים. הפקת לקחים היא חלק חשוב מאוד מתהליך הפיתוח של האפליקציה ואסור להקל בה ראש.
  5. נשארים עם היד על הדופק – ובשום מצב, לא ישנים בעמידה. אומנם גייסנו כסף, אך אין זה אומר שאפשר להיות שאננים. אנחנו חייבים דין וחשבון למי שסומך עלינו ואם פיתוח האפליקציה לא מתקדם כמו שציפינו ואנחנו מבינים שהמיזם תקוע – לא צריך לחכות עד שייגמר הכסף ואז להגיד תודה למשקיע. יש לעצור ולהסביר למשקיע את המצב. הוא, מבחינתו יעריך מאוד ששמרתם על חלק מהכסף לפחות ולא בזבזתם הכול וגם כנראה יהיה מוכן לבחון לקיחת חלק במיזם הבא אחרי שגילה שאתם בוגרים ורציניים.

בסופו של יום, התנהלות נבונה ואחראית עם כסף של אנשים אחרים הנה גורם הכרחי להצלחה במיזם. גם אם המיזם לא צלח, אתם תשאירו את הרושם הנכון על המשקיעים והם כנראה יסמכו עליכם גם במיזם הבא שלכם.

בהצלחה!

המאמר נכתב ע"י אירנה גלזקוב, מנכלי"ת Effective Stream ייעוץ עסקי.

[devleadb]

האם ניתן לפתח סטארט-אפ רזה עם חברת פיתוח?

האם ניתן לפתח סטארט-אפ רזה עם חברת פיתוח?
ניתן לפתח סטארט-אפ רזה עם חברת פיתוח, אך כדי להגיע להתאמה בין חברת הסטארט-אפ לבין חברת פיתוח התוכנה, יש להקפיד על מספר נושאים אשר נסקור במאמר זה.
נתחיל בהסבר על שיטת הסטארט-אפ הרזה.

מהו סטארט-אפ רזה?

סטארט-אפ רזה (Lean Start-up) היא שיטה לפיתוח מוצרים, ונחשבת כיום לאחת מהמוצלחות ביותר. השיטה מתבססת על זיהוי המוצר המינימלי שיש לפתח בכל שלב כדי לפתור את הבעיה שהמוצר בא ליישב. אחרי שמזהים ומגדירים את המוצר הראשוני, מפתחים אותו, לומדים מתגובות המשתמשים את הרכיבים שיש לשנות, מפתחים גרסה נוספת, וכן הלאה.

כיצד חברות פיתוח תוכנה מתאימות לשיטת הסטארט-אפ הרזה?

מהירות פיתוח  

ניתן למנף את המשאבים של חברות פיתוח תוכנה לטובת מהירות פיתוח המוצר שלכם.

2 דרכים המאפשרות לחברות פיתוח לפתח את המוצר במהירות:

  1. בחרו חברת פיתוח שכבר פיתחה מוצרים בעלי אותן יכולות טכנולוגיות הנדרשות מפיתוח המוצר שלנו. כך למשל, אם המוצר מכיל אפשרות סריקת ברקוד, שליחת הודעות Push, או התממשקות לשירותי שליחת SMS, יהיה כדאי לבחור בחברה שכבר פיתחה בעבר את הרכיבים הללו. באופן זה, נחסוך עלויות לימוד (זמן וכסף) יקרות, בהתאם לשיטת הסטארט-אפ הרזה.
  2. לחברות פיתוח יש מנהלי פרויקטים וצוותי פיתוח תוכנה מוכנים הכוללים מתודולוגיות עבודה שנבדקו על פרויקטים רבים. הקמה של צוות פיתוח יעיל שיודע לעבוד בסינרגיה דורשת השקעה רבה – החל משלב גיוס המפתחים, גיבוש דרך עבודה משותפת ועד לניהולו השוטף של צוות הפיתוח. כשאנו עובדים מול חברת פיתוח שיש בה צוותי פיתוח מנוסים, אנו חוסכים זמן רב, שאותו נוכל להשקיע בקידום המיזם שלנו.

סבבי פיתוח

סטארט-אפ רזה, על כל מרכיביו, מתנהל בסבבים קצרים – ברמה העסקית, ברמת השיווק וגם ברמת הפיתוח. פיתוח המוצר מחולק לסבבים (מאוצים), כך שבכל סבב מגדילים את תכולות המוצר ומפתחים פיצ'רים נוספים לפי סדר חשיבותם. בעבודה מול חברת פיתוח, נוכל ליישם את התהליך באופן נוח וטבעי למדי, כיוון שחברות תכנה מותאמות לעבודה לפי סבבי פיתוח. עם זאת, נסביר לחברה כי המוצר הראשוני יהיה מוצר מינימלי, ונבדוק האם החברה מסוגלת לבצע את פיתוח המוצר בסבבים קצרים ודינאמיים, מבחינת גמישות וזמינות.

נוודא מול החברה כי המפתחים אשר יפתחו את המוצר הראשוני הם אלה אשר ימשיכו בעתיד את פיתוח המוצר, גם אם המשמעות היא המתנה לכך שהם יתפנו לעבודה (כמובן, כל עוד זמן ההמתנה הוא סביר). אנחנו צריכים להיזהר ממצב בו פיתוח המוצר שלנו עובר ידיים (אם נושא זה לא עלה מראש, קיים סיכוי שזה יקרה). כאשר מתבצעים מעברים בין מפתחים, אם לא סוכם אחרת, עלות לימוד הפרויקט במעבר בין כל מפתח תיפול עלינו. בנוסף, החלפת ידיים לא זהירה, עלולה לגרום לתקלות רבות בפיתוח ולירידה באיכות המוצר.

לכן, עלינו להציג לחברת הפיתוח מלכתחילה את שיטת העבודה שלנו, לסכם מראש על דרך הפיתוח ולוודא שהחברה יכולה לספק מענה.  

עלויות

כדי לנהל את סבבי פיתוח המוצר בצורה נכונה ולתעדף את הרכיבים לפי התועלת ועלות הפיתוח שלהם, נרצה לדעת מהי עלות כל רכיב במוצר. כשעובדים מול חברת פיתוח, ניתן להשיג את המידע הזה בצורה פשוטה – נבקש מהחברה הצעת מחיר עבור הרכיבים השונים. כך, נוכל לדעת מהי עלות כל רכיב, ולפי זה, בשילוב התעדוף המוצרי, נוכל לקבל את ההחלטות הנכונות.

 

לסיום, דעו כי בעבודה מול חברת תוכנה יש לבחון את מחויבות החברה להצלחת המיזם שלכם ואת רמת הזמינות שלה עבורכם. באמצעות עבודה נכונה, תוכלו לפתח את המוצר בזמן קצר תוך חסכון בעלויות וביצוע סבבי פיתוח נכונים, לפי שיטת הסטארט-אפ הרזה.
בהצלחה!

[devleadb]

אפליקציות ומיסים – כיצד להתאגד?

אפליקציות ומיסים - כיצד להתאגד?

בתור יזמים לקראת פיתוח אפליקציה, אחת המטרות שלכם היא לייצר תזרים מזומנים מהאפליקציה, שיסייע בידכם להמשיך לפתח אותה, ובסופו של דבר להפוך את האפליקציה לעסק כלכלי ומשגשג. כמו כל עסק, גם על הכנסות מאפליקציה יש לדווח לרשויות המס, על מנת להסדיר את תשלומי המיסים על ההכנסות.

ככלל, ישנם כמה ערוצים חוקיים בהם אתם יכולים לבחור, בכל הקשור לניהול העסק (כל אפליקציה היא עסק), ומבחירה זו יגזרו לבסוף תשלומי המיסים אותם תדרשו להעביר לרשויות המס.

במאמר הקרוב נסקור את האופציות השונות, נפרט על היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ונמליץ על דרך פעולה אופטימלית.

עוסק פטור

עוסק פטור מוגדר בחוק כ"עוסק שמחזור עסקאותיו בשנה אינו עולה על סכום הקבוע בחוק, אשר מתעדכן מדי שנה על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן". נכון לשנת 2016, סכום העסקאות אשר מתחתיו יכול עוסק להיחשב כעוסק פטור הוא 99,006 ₪ בשנה. היתרון ברישום כעוסק פטור הוא העובדה שבעל העסק לא מחויב בגביית מע"מ מלקוחותיו, ולכן לא פעם יכול להציג מחיר תחרותי יותר לעומת מתחריו אשר אינם מוגדרים כעוסקים פטורים. חסרון לשיטה זו הוא חוסר היכולת של בעל העסק להזדכות על המע"מ אשר שילם על ההוצאות הקשורות לעסק. לצורך העניין אם קניתי מחשב ב-1000 ₪, את החלק מתוך הסכום ששילמתי כמע"מ, אני יכול לקבל בחזרה מרשויות המס, אך כאשר אני מוגדר כעוסק פטור – לא קיימת בפניי האפשרות להזדכות על סכום זה. צורה זו מתאימה לבעלי אפליקציות עם מחזור נמוך, ורווחיות גבוהה. יש לציין שהמיסוי על ההכנסות בצורה זו הוא מיסוי לפי מדרגות מס של בעל העסק, כך שבסוף השנה, סכום המס שנצטרך לשלם למס הכנסה יקבע על פי מדרגת המס בה נמצא בעל העסק. יש לציין שרשויות החוק רואים את העסק הפטור ואת בעל העסק כישות אחת, ועל כן ישנה סכנה מסוימת שברגע בו העסק מסתבך בחובות, ידרשו את החובות מבעל העסק עצמו.

עוסק מורשה

צורת התאגדות זו מתאימה למי שמחזור עסקאותיו גבוה יותר מהגבול העליון לרישום כעוסק פטור, אך נמוך יותר מהגבול התחתון המקנה כדאיות להירשם כחברה בע"מ (עליה נפרט בסעיף הבא). בצורת התאגדות זו, אנו נגבה מע"מ מהלקוחות שלנו, אותו נצטרך להעביר לרשויות המס, ומנגד נוכל לקזז את המע"מ אשר הוצאנו כחלק מפעילותה העסקית של החברה. (בדוגמה מהסעיף הקודם, נוכל להזדכות על המע"מ ששילמנו על המחשב). גם עוסק מורשה ימוסה בסוף השנה לפי מדרגת המס בה נמצא בעל העסק, ולכן מהבחינה הזאת, יתכן ונגיע למדרגות מס גבוהות – מה שיגרור תשלום מס גבוה. גם בצורת התאגדות זו, רשויות החוק רואות את בעל העסק כעסק עצמו, ולכן יכולות רשויות החוק לדרוש מבעל העסק לכסות את חובות העסק מהונו האישי. 'אפליקציות פסיביות' לרוב יתאגדו כעוסק פטור או עוסק מורשה. 'אפליקציה פסיבית' היא הגדרה שאני משתמש בה להגדיר אפליקציה שפיתחנו, ואנו עושים ממנה הכנסה פסיבית, ללא צורך בגיוס משקיעים נוספים, העסקת עובדים רבים והתקשרות מול ספקים. אפליקציות כאלה שיושבות בחנות ומספקות לנו הכנסה פסיבית, יתכן ויהיה נח יותר לאגד אותן כך.

חברה בע"מ

חברה בע"מ (בעירבון מוגבל), הינה ישות משפטית שונה מבעל העסק עצמו. החברה לוקחת על עצמה התחייבויות, ולרשותה עומדים נכסים. רשויות החוק לא יכולות (למעט מקרים חריגים) לחייב את בעל החברה לכסות את חובותיה, ובאופן כללי יש התייחסות נפרדת לגמרי בין בעל החברה לבין החברה עצמה. מתוך אותה הנחה של ישויות נפרדות, החברה ממוסה בפני עצמה, ללא קשר למדרגות המס של בעל החברה. המס על רווחי החברה הינו 25%, נכון לשנת 2016, ונקרא 'מס חברות'. חשוב לשים לב שכאשר בעל החברה מושך משכורת, הוא ממוסה לפי המדרגה השולית שלו, ועל הכסף שנשאר בחברה לאחר שבעל החברה משך את משכורתו, החברה ממוסה לפי מס חברות. אפליקציות עם צפי הכנסות גבוה, יעדיפו להתאגד מלכתחילה כחברה בע"מ, על מנת להרוויח את הטבות המיסוי המופחת. חשוב להבין שישנן השלכות נוספות לצורת ההתאגדות מלבד היבטי המס. לצורך העניין, כאשר אנו רוצים לגייס כסף, להקצות מניות ואופציות, הדרך היחידה בה נוכל לבצע את החלוקה היא על ידי חברה בע"מ. לעוסק פטור ולעוסק מורשה אין מניות, ולכן אין אפשרות לגייס משקיעים בצורות אלו (אלא אם כן הם נכנסים כשותפים, ואז העסק הופך לשותפות – לא מומלץ). רובן המוחלט של האפליקציות אשר מתעתדות לגייס משקיעים, לחלק אופציות וכדומה יתאגדו כחברה בע"מ.

חברה בחו"ל

על מנת לא לשלם מס בארץ, ולשלם מס מופחת בחו"ל, ישנם בעלי אפליקציות שיעדיפו להקים חברה בחו"ל. על מנת ליהנות מההטבות של תשלום מס בחו"ל, יש לבדוק שהחברה לא נחשבת כחברה ישראלית על פי רשויות המס, אפילו כאשר החברה התאגדה בחו"ל. על פי רשויות המס בישראל, אם השליטה והניהול של החברה נעשים בפועל מישראל, יראו את החברה כחברה ישראלית שתמוסה על פי דיני המיסוי בארץ, למרות שהיא התאגדה בחו"ל. במצב זה נשלם את המיסוי בחו"ל, ובמידה ויש הפרש, נשלם גם את המיסוי בארץ. חברות אשר התאגדו בחו"ל ורשויות המס מחליטות למסות אותן בישראל, נקראות חברת משלח יד זרה, וחברה נשלטת זרה.

כיצד להתאגד?

לסיכום, ישנם כמה סוגים להתאגדות, אשר משפיעים הן על היבטי מס והן על היבטים משפטיים אחרים. הדרך המומלצת ביותר לאפליקציות עם כוונה לרווח גדול בעתיד היא חברה בע"מ, וחשוב להתחיל כחברה בע"מ ממש מתחילת הדרך. בסופו של דבר כשתרצו לגייס משקיעים, הם ירצו לראות התנהלות נכונה לאורך הדרך, ויבחנו את ההחלטות שקיבלתם בימים הראשונים של הסטארט-אפ. לאפליקציות פסיביות, יתכן ונרשם כעוסק פטור אם מחזור עסקאותינו נמוך מ-90,006 ₪ בשנה, במידה והמחזור גבוה מהסכום הנ"ל, נוכל להירשם כעוסק מורשה.

חשוב להדגיש שתכנון מס יכול לחסוך המון כסף, זו דוגמה טובה לכך, ולכן ברגע בו נדרשים להגיע להחלטה, יש להיוועץ עם רואה חשבון או יועץ מס, המתמחים בתכנוני מס.

בהצלחה!

[newsa][devleadb]

חוויית משתמש באפליקציה – כיצד ליצור רושם ראשוני נכון?

רעיון למוצר דיגיטלי

כאשר מתחילים לחקור את עולם האפליקציות, מבינים שרוב המוצרים חוזרים על אותה הטעות – עיקר המוצר מתמקד בחלק הלוגי, מבלי לשים לב לחוויה שעובר המשתמש עם כניסתו הראשונית לאפליקציה. באפליקציות אלו, המשתמש מתבקש למסור פרטים אישיים לפני שהוא עובר חוויה כלשהי או מקבל ערך מהאפליקציה שיעודד אותו לעשות זאת. במקרים רבים דרך זו מובילה את המשתמשים לנטוש את האפליקציה, ואילו החברה או היזם נשארים בידיים ריקות.

מקרה כזה, כמובן, איננו מעוניינים לראות במוצר שלנו.

אם נשווה בין חברה מבוססת לבין מיזם צעיר בעניין יכולת העמידה בפני נטישת משתמשים, חברה מבוססת יכולה להיכשל ואז לנסות לצאת מחדש עם קמפיין פרסומי, בעוד התקציב של היזמים הוא דל ולכן עליהם להיות תמיד יצירתיים כדי לבלוט בעולם הדיגיטלי.

למרות זאת, ניתן לראות כי המגמה חוזרת ואפילו מועתקת בצורה לא טובה ממוצר למוצר. המשתמשים כיום מפונקים באופן יחסי, ולכן, כדי לתפוס את תשומת לבם, מפתחי האפליקציות חייבים לחשוב מחוץ לקופסה.

כדי להמחיש את הגישה שגורמת למשתמשים לנטוש את האפליקציה לאחר השימוש הראשוני, נסתכל על פרויקט מתחום אפליקציות ההיכרויות.

אתרי הכריות קיימים איתנו תקופה ארוכה. הם קמים כמו פטריות לאחר הגשם וחלקם אף נעלמים באותה מהירות. עם כניסת הסמארטפונים ובשלב מאוחר יותר האתרים הרספונסיביים, גם אתרי הכרויות הבינו כלל בסיסי: אתר שאינו מתאים למובייל, מאבד משתמשים!

במסגרת פרויקט, התבקשנו לאפיין ומאוחר יותר לעצב עמוד ראשי לאפליקציית הכרויות. לאחר מחקר מעמיק על אתרים ואפליקציות דומות בשוק, הבחנו כי רובן חזרו על אותה הטעות:

המשתמש נדרש למלא פרטים לפני שהוא מקבל או מבין את הערך שביכולת האפליקציה להעניק לו. כלומר: רק לאחר שהמשתמש ממלא את פרטיו, הוא יכול לקבל תמורה. הדבר דומה לצרכן המשלם על מוצר מבלי לדעת כל מידע לגביו, נשמע לכם הוגן?

דוגמה לאפליקציה הדורשת הכנסת פרטים אישיים במסך הכניסה:

snip_20160519205149

במחקר שביצענו, הבחנו כי כדי לרכוש את אמון המשתמשים וליצור חוויה טובה יותר, אחת מאפליקציות ההיכרות הציגה ארבעה פרופילים של משתמשים לדוגמה. עד כאן, נראה כמו חווית משתמש שבנויה בדרך נכונה.

העמקנו במחקר שלנו, ועם הכניסה השנייה לאפליקציה עדיין מוצגים אותם ארבעה פרופילים שאי אפשר להחליף. לאחר שמסירים את האפליקציה ומתקינים שוב מופיעים עדיין אותם ארבעה פרופילי משתמשים.

זוהי פגיעה באמון המשתמש, ומשתמשים רבים מבססים את חיי היומיום שלהם על אמון במוצרים. מאוד קשה לבנות אמון בין מוצר למשתמש, אבל מאוד קל להרוס אותו.

מהו הפתרון?

החלטנו לקחת את מסך ההתחברות צעד קדימה כדי שהמשתמש ימסור את פרטיו עם פחות חשש. הפתרון שהוצע חושף פרופילים אמיתיים מהאפליקציה, דבר אשר קיים בחלק מאתרי ההיכרויות אבל פחות בסביבת אפליקציות המובייל. לאחר שהמשתמש פוגש את התוכן הפנימי של האפליקציה, יש לו מניע למסור את הפרטים (במידה והתוכן עניין אותו), והוא יודע יותר טוב מה הוא יקבל בתמורה. על מנת לראות את הפתרון ויזואלית, עיצבנו מסך.

המסך

עם ההתחברות לאפליקציה ולאחר עליית מסך הפתיחה (Splash Screen), מופיעה כותרת שמסבירה את סיבת הכניסה לאפליקציה. בהמשך, מופיעים מספר פרופילים של אנשים אמיתיים. ניתן לדפדף בין הפרופילים על פי הקטגוריות הבאות: משתמשים חדשים שהצטרפו לאפליקציה, משתמשים במצב אונליין וכל המשתמשים. בחלק התחתון מופיעים כפתורי התחברות באמצעות המייל ובאמצעות חשבון הפייסבוק (חיבור באמצעות חשבון פייסבוק מקל על המשתמש בתהליך ההרשמה).

על מה להקפיד?

נסכם את הנקודות שנלמדו במאמר:

  1. כמו בעולם האמיתי, הרושם הראשוני של האפליקציה על המשתמש משאיר חותם משמעותי. לכן, כבר בתחילת תהליך פיתוח האפליקציה יש לשים דגש על חוויית השימוש הראשונית באפליקציה.
  2. כדי למנוע נטישת משתמשים, יש להציג את ערך האפליקציה לפני שדורשים מהמשתמש "לשלם" בפרטים האישיים שלו.
  3. יש לפשט את תהליך ההרשמה לאפליקציה ע"י שימוש באפשרויות התחברות אוטומטיות, כגון: פייסבוק, גוגל, טוויטר, לינקדאין וכו'.

[devleadb]

הכתבה נכתבה על ידי צוות וייבס דיגיטל, המספק שירותי אפיון ועיצוב למוצרים דיגיטליים.

פיתוח אבטיפוס

פיתוח ובנייה של אבטיפוס הוא למעשה דגם ראשוני או גרסה ראשונית של מוצר, תוכנה או אפליקציה שנוצר כדי לבדוק רעיון, תכונות ופונקציות לפני המעבר לפיתוח המלא וההפקה. אבטיפוס עוזר לבחון את הכיוון הכללי, לאתר בעיות ולבצע שיפורים לפני ההשקעה הרבה בפיתוח הסופי.

לא פעם אני פוגש יזמים המעוניינים להפוך את הרעיון לאפליקציה שלהם למציאות, ומאמינים שיש לעשות זאת במהירות האפשרית. הם להוטים כל כך על הרעיון, בטוחים שהוא יצליח, ומשוכנעים שיש להם ביד את הדבר הבא – זה שהולך לשנות את העולם.

"תחשוב מה יקרה אם זה יתפוס, בעצם עזוב שטויות, זה יתפוס! זה יהיה אדיר וימשוך מאות מיליוני משתמשים. אנחנו נשנה את העולם".

משפטים מהסוג הזה אני שומע לא פעם, כאשר לפעמים, היזמים לא מצליחים להבין את הפער בין החלום לבין המציאות. הנתונים מראים כי 95% מהמיזמים מפסידים את הכסף של המשקיעים, ולא משנה איך תסתכלו על זה, גם לרעיון שלכם יש 5% הצלחה. האם זה אמור לייאש? ממש לא! האם זה אמור להכניס אותנו לפרופורציות? בוודאי!

חשוב להבין שרוב מוחלט של הסטארט-אפים לא מבשילים לכדי מוצר מוצלח, ורובם נכשלים בשלבים שונים של התהליך. אך מה עלינו לעשות על מנת להגיע לרמת ביטחון מקסימלית שמה שיש לנו הוא הדבר הנכון?

את הרעיון שאציג כאן קראתי בספר נחמד מאוד שנקרא PretoType It, שנכתב על ידי Alberto Savoya.

גולת הכותרת של הספר, והרעיון העיקרי שלו הוא:

"MAKE SURE YOU ARE BUILDING THE RIGHT 'IT', BEFORE YOU BUILD IT RIGHT"

אנחנו חייבים להבין האם מה שיש לנו ביד זה המוצר הנכון, לפני שאנחנו מייצרים בצורה נכונה את המוצר. אם קודם נייצר ורק אחר כך נבדוק האם המוצר שלנו הוא המוצר "הנכון", אנו חשופים למפח נפש גדול, בזבוז זמן וכסף.

מהו פיתוח אבטיפוס?

פיתוח אבטיפוס הוא תהליך שבו יוצרים גרסה בסיסית, דגם או סימולציה של מוצר – כדי לבדוק רעיון, פונקציונליות או עיצוב, לפני שמתחילים בפיתוח מלא והשקעה משמעותית. אבטיפוס יכול להיות דגם פיזי פשוט, ממשק ויזואלי באפליקציה או אפילו הדמיה ידנית (כמו בדוגמה הקלאסית של "האדם שמקליד מאחורי המיקרופון").

המטרה של אבטיפוס אינה להציג מוצר מושלם – אלא לבחון הנחות יסוד: האם המשתמשים מבינים את הרעיון? האם יש עניין במוצר? האם תהליך השימוש הגיוני ונעים?

מי צריך אבטיפוס? ולמה זה חשוב דווקא להם?

פיתוח אבטיפוס הוא לא רק שלב טכני בתהליך הפיתוח – הוא שלב אסטרטגי שמסייע להבין אם בכלל שווה להשקיע את הזמן, האנרגיה והמשאבים הרבים שדורשת הקמת סטארט-אפ או השקת מוצר חדש. הנה קבוצות האנשים והגופים שלרוב זקוקים לו – ולמה:

1. יזמים בתחילת הדרך

יזמים עם רעיון חדש לאפליקציה, מוצר טכנולוגי או פתרון מהפכני, זקוקים לאבטיפוס כדי לבדוק:

  • האם הרעיון בכלל מובן?

  • האם יש עניין מצד משתמשים אמיתיים?

  • האם יש דרך פשוטה יותר לביצוע?

הם לרוב עובדים עם תקציב מוגבל ורוצים למזער סיכונים. אבטיפוס נותן להם דרך לראות את הרעיון מתעורר לחיים – מבלי להתחייב להשקעה יקרה בפיתוח מלא.

2. יזמים שמחפשים שותפים / משקיעים

יזמים שמגיעים למשקיעים בלי כלום ביד – מתקשים לשכנע. אבל יזמים שמגיעים עם אבטיפוס – מראים הבנה, בשלות ומחויבות.
האבטיפוס נותן אפשרות "להראות ולא רק לספר" – וזה הרבה יותר חזק במפגשים עם משקיעים פוטנציאליים, אקסלרטורים או שותפים עסקיים.

3. חברות סטארט-אפ בשלב פיתוח או צמיחה

גם סטארט-אפים קיימים נדרשים לאבטיפוס כשמפתחים פיצ'ר חדש, משיקים מוצר נלווה או נכנסים לשוק חדש. במקום לשלב ישירות את החידוש במוצר – יוצרים אבטיפוס, בודקים תגובות, ואז מחליטים אם ואיך להמשיך. זה חוסך טעויות, חוסך עלויות, ומייעל את תהליך הפיתוח.

4. עסקים מבוססים שמעוניינים להרחיב את הפעילות

לא רק יזמים צריכים אבטיפוס – גם עסקים גדולים שמנסים לפתח מוצר חדש, שירות דיגיטלי, או אפילו קו מוצרים חדשני.
עבורם, אבטיפוס הוא דרך לבדוק את הכיוון מבלי לסכן את המוניטין או התקציב הקיים של החברה.

5. מעצבים, מפתחים ויועצי מוצר

גם אנשי מקצוע זקוקים לאבטיפוס – כדי להציג ללקוחות את הפתרון בצורה ברורה ומוחשית, לבדוק את חוויית המשתמש, ולבצע בדיקות שמבוססות על נתוני אמת ולא רק על תחושות.

6. חברות שמפתחות מוצרים פיזיים או מכניים

לפני שעוברים לייצור סדרתי של מוצר פיזי – חשוב לבנות אבטיפוס (לעיתים גם כמה גרסאות שלו) כדי לבדוק:

  • נוחות שימוש

  • עמידות

  • התאמה לארגונומיה

  • קלות ייצור

  • תגובת השוק לעיצוב או לפיצ'רים

אחרת, טעות אחת יכולה לעלות הון – ולעיתים לגמור פרויקט שלם.

7. מוסדות אקדמיים, מכוני מחקר וחממות טכנולוגיות

גופים אלה משתמשים באבטיפוס כחלק מתהליך בחינת רעיונות חדשניים. אבטיפוס עוזר להם לבחון האם יש היתכנות מסחרית, לפני שמקדמים מענקים, שת"פים או השקעות גדולות.

8. יזמים שבוחנים שוק חדש

לפעמים הרעיון כבר קיים – אבל שוק היעד משתנה (למשל, מגזר אחר, מדינה חדשה או קהל עם צרכים ייחודיים). במקרה כזה, אפשר לבנות אבטיפוס מותאם לבחינת התגובה בשוק החדש – מבלי להשקיע בפיתוח ייעודי מיידי.

אז למי זה לא מתאים?

כמעט לכל פרויקט חדש יש מקום לפיתוח אבטיפוס, אבל במקרים נדירים (למשל, שיפור קטן במערכת קיימת עם בסיס משתמשים ברור) – אפשר לדלג על השלב הזה. עם זאת, לרוב, פיתוח אבטיפוס הוא לא בזבוז – אלא ביטוח חכם לפיתוח נכון.

פיתוח אב טיפוס – איך יודעים אם יש לנו את הדבר הנכון?

Alberto Savoya נותן בספרו רעיונות לפתרון הבעיה אותה העלנו. במילים פשוטות, הוא מציע לדאוג לפיתוח אבטיפוס, אשר אינו בהכרח פיתוח ראשוני של המוצר.

על פי סאבויה, ישנה אפשרות לדמות את פעילות המערכת ולבדוק את תגובת הצרכנים הפוטנציאלים. האם מה שנראה מבטיח על הנייר מבטיח גם במציאות?

כדוגמה, מביא סאבויה בספרו סיפור מעניין על חברה שלפני כמה עשורים רצתה לפתח מכונה אשר ממירה דיבור למילים כתובות.

הרעיון היה גאוני: כאשר מישהו ידבר למיקרופון הנמצא בקרבתו, המכונה תדע לקלוט את הקול, לתרגם אותו למילים ולהדפיס את המילים בצורה עצמאית.

כעת, מול החברה ניצבו שתי אפשרויות, הראשונה, להתחיל לפתח את הטכנולוגיה, להשקיע במחקר ופיתוח ולהקצות משאבי ענק לנושא.

האפשרות השנייה הייתה להכין מעין אב-טיפוס שיבדוק את תגובת הנסיינים למוצר. אבל כאן ניצבה בפני החברה בעיה גדולה, איך נוכל לבצע אב טיפוס בלי להמציא את הטכנולוגיה? הרי ידרשו שנים רבות על מנת לבנות אב טיפוס כזה.

ואז, עלה במוחו של אחד מהעובדים בחברה רעיון מבריק.

הם יציבו מיקרופון בחדר אחד, ובחדר השני ישב אדם שישמע את ההקלטה ובאותו רגע יקליד את האותיות, שיופיעו במהירות מול האדם שהשמיע את הקול בחדר הראשון.

רעיון גאוני המאפשר לנו לחקות את הפעילות האמתית של המערכת, ובכך לבדוק איך יגיבו אליה הצרכנים.

לאחר שביצעו את הניסיון, הבינו בחברה כי תגובת הנסיינים לא הייתה מלהיבה, כיוון שבאותם זמנים מכונות הדפוס לא היו נחלת הכלל, ומי שכן השתמש בהן, העדיף את הכתיבה הידנית, אשר לרוב מונעת טעויות הקלדה או חוסר הבנה של המכונה.

כאן ניתן לראות שבהשקעה מינימלית, חסכו בחברה מאות מיליוני דולרים שהיו מושקעים בפיתוח ולבסוף נזרקים לפח.

הדרכים אל פיתוח אב טיפוס הינן רבות ומגוונות, אך חשוב מאוד להבין שאסור לדלג על השלב הזה. בשלב האבטיפוס המטרה שלנו היא לבחון את המוצר בשוק, תוך השקעה וסיכון מינימאליים.

אז מה היא מטרתו של פיתוח אבטיפוס?

לפני שאנו דואגים לפיתוח אבטיפוס, עלינו לחשוב: "מה הן השאלות שעליהן הניסוי באב הטיפוס אמור לענות?"

לאחר שנדע על מה אנחנו מחפשים תשובה, נוכל לעסוק במלאכת של פיתוח אב טיפוס בצורה המיטבית עבורנו, ונוכל להפיק ממנו את המרב.

לאחר שבחנו את האבטיפוס, וקיבלנו תוצאות שהניחו את דעתנו, אין זה אומר שהמוצר שלנו יצליח, אך ללא ספק אנו נמצאים במקום בטוח הרבה יותר מאשר לפני הבדיקה, וכעת, נוכל לגשת לפיתוח בביטחון רב יותר, תוך סיכון נמוך יותר.

כעת נענה על השאלה המתבקשת: האם גם במיזם שהוא אפליקציה כדאי להתחיל מאב-טיפוס?

גם כאן, התשובה האי חד משמעית: כן! גם בפיתוח אפליקציה כדאי להתחיל מאב-טיפוס.

אב הטיפוס אמור לבחון את הנחות היסוד שלנו, ולעזור לנו להחליט – האם כדאי להמשיך לעבר פיתוח מקיף של כלל המערכת, או שמא לוותר על הרעיון בחיתוליו.

אב טיפוס יכול למנוע מאיתנו השקעת תשומת לב, זמן וכסף בטווח הארוך אם מדובר ברעיונות לא מוצלחים, ולאפשר לנו להתרכז במה שחשוב באמת – במידה ומדובר ברעיונות מוצלחים.

יתרונות פיתוח אבטיפוס

  • חיסכון בזמן וכסף: פיתוח אבטיפוס חוסך עלויות פיתוח מיותרות על ידי זיהוי בעיות מוקדם.
  • הבנה טובה יותר של המוצר: הוא מאפשר הבנה מעמיקה של איך המוצר יעבוד וכיצד הוא ייראה.
  • משוב מהיר: ניתן לקבל פידבק מהמשתמשים המיועדים ולבצע התאמות ושיפורים לפי הצורך.
  • הפחתת סיכונים: מאפשר לזהות בעיות פוטנציאליות ולהפחית את הסיכון להשקעות מיותרות.

יתרונות בפיתוח אבטיפוס לאפליקציות

  • בדיקת חווית משתמש: פיתוח אבטיפוס לאפליקציות מאפשר לבחון את חווית המשתמש ולבצע שיפורים לפני הפיתוח המלא.
  • שיפור ניווט וממשק: מאפשר לבדוק ולשפר את ממשק המשתמש ואת הניווט באפליקציה.
  • בדיקת פונקציות מרכזיות: ניתן לבדוק את הפונקציות המרכזיות של האפליקציה ולוודא שהן מתפקדות כראוי.

כמה עולה פיתוח אבטיפוס?

העלות משתנה מאוד בהתאם לסוג המוצר, רמת התחכום הנדרשת והאופן שבו בונים את האבטיפוס.
באופן כללי ניתן לחלק זאת לקטגוריות:

  • אבטיפוס רעיוני/עיצובי (Mockup, Wireframe): 2,000–10,000 ₪

  • אבטיפוס אינטראקטיבי לאפליקציה (Clickable Prototype): 8,000–25,000 ₪

  • אבטיפוס פונקציונלי/תפעולי בסיסי (למוצר טכנולוגי או מכני): 20,000–80,000 ₪

  • אבטיפוס הנדסי למוצר פיזי מורכב: עשרות ועד מאות אלפי שקלים

כמובן, פיתוח מושכל של אבטיפוס חוסך הון בעתיד – בכך שהוא מונע טעויות יקרות בפיתוח הסופי.

סוגי אבטיפוס – לפי רמת התחכום והיישום

אבטיפוס רעיוני (Conceptual Prototype)

מצגת, שרטוטים או הדמיה פשוטה שנועדה להסביר רעיון, בעיקר לשימוש פנימי או גיוס השקעה.

אבטיפוס אינטראקטיבי (UX Prototype)

דגם ויזואלי של ממשק משתמש – מתאים בעיקר לאפליקציות או מערכות דיגיטליות. מאפשר לבדוק זרימת משתמש, כפתורים, תפריטים ועוד.

אבטיפוס פונקציונלי (Functional Prototype)

גרסה מצומצמת של המוצר עם יכולת פעולה אמיתית. לא תמיד מכיל את כל הפיצ'רים – אבל מציג התנהגות "אמיתית".

אבטיפוס מדומה (Wizard of Oz)

שיטה בה המוצר "פועל" רק לכאורה, אבל מאחורי הקלעים מנוהל על ידי בני אדם. מאפשר לבדוק תגובה של משתמשים לפני שמפתחים טכנולוגיה יקרה.

אבטיפוס למוצר פיזי – איך זה נראה?

אם אתה מפתח מוצר פיזי (כמו גאדג'ט, אריזה חכמה או פריט טכנולוגי), אבטיפוס עשוי לכלול:

  • הדמיה בתוכנה תלת־ממדית (כמו SolidWorks)

  • הדפסת תלת מימד לחלקים או שלד

  • שימוש בחומרים פשוטים (קרטון, עץ, מתכת קלה) ליצירת דגם

  • בדיקות נוחות שימוש, משקל, פתיחה/סגירה ועוד

אבטיפוס למוצר טכנולוגי – מה כולל?

כשמדובר באפליקציה או מערכת דיגיטלית, תהליך הפיתוח כולל:

  • אפיון UX וזרימת משתמשים

  • עיצוב UI ראשוני (מסכים)

  • בניית אבטיפוס אינטראקטיבי (ב-Figma למשל)

  • חיבור חלקי למערכת אמיתית – לצורך בדיקות

במקרים מתקדמים, אפשר לבנות גם דמו חלקי בטכנולוגיות אמיתיות – כדי לבחון פיצ'רים מסוימים בפועל.

השלבים העיקריים של פיתוח אבטיפוס

פיתוח אבטיפוס הוא תהליך שיטתי וחכם שמטרתו לבדוק רעיון או פתרון בשטח, עוד לפני שמבצעים השקעות גדולות בפיתוח המוצר המלא. הנה כל השלבים שחשוב לעבור כדי לבצע זאת נכון:

שלב 1: הגדרת מטרות האבטיפוס

לפני שבונים – שואלים:

  • מה אנחנו רוצים לבדוק?

  • האם המטרה היא לבחון את חוויית המשתמש? את העניין בשוק? את ההיתכנות הטכנית?

  • האם מדובר באמצעי לשכנע משקיעים? או ככלי לתכנון פנימי?

ההגדרה המוקדמת של המטרה תכתיב את סוג האבטיפוס, רמת ההשקעה, והדרך שבה תמדדו הצלחה.

שלב 2: מחקר ראשוני ואיסוף מידע

כאן מבצעים חקר מתחרים, מחקר קהל יעד וניתוח פתרונות קיימים. שואלים:

  • מה כבר קיים בשוק?

  • מהן הבעיות הנפוצות של המשתמשים?

  • אילו אלמנטים חשוב שיהיו באבטיפוס כדי לבדוק את הרעיון?

שלב זה חשוב במיוחד כשעוברים מרעיון לסטארט-אפ, והוא עוזר להימנע מהשקעות מיותרות במקומות שלא באמת כואבים למשתמשים.

שלב 3: אפיון ראשוני (סקיצות, מסכים, תכונות)

בשלב זה מתחילים לגבש את הצורה של המוצר:

  • משרטטים זרימות משתמש בסיסיות (User Flows)

  • בונים wireframes – תרשימים בסיסיים של מסכים או ממשקים

  • כותבים את הפיצ'רים המרכזיים

  • מגדירים מה חובה לבדוק, ומה אפשר להשאיר להמשך

זהו שלב קריטי בהבנת איך המשתמש ירגיש מול המוצר.

שלב 4: בחירת סוג האבטיפוס

על סמך המטרות והמשאבים, בוחרים את סוג האבטיפוס:

  • ויזואלי בלבד (Mockup) – לבדיקת עיצוב, צבעים, תחושה

  • אינטראקטיבי (Clickable Prototype) – לבדיקת חוויית משתמש

  • פונקציונלי חלקי – לבדיקת פיצ’רים חשובים

  • פיזי או תלת מימד – למוצרים מוחשיים

  • מכני / מהנדסי – למוצרים טכנולוגיים שדורשים רכיבים

הבחירה תושפע מהשאלה: מה באמת צריך לבדוק בשלב הזה?

שלב 5: בניית האבטיפוס בפועל

כעת מתחילים ליצור את הדגם:

  • אם מדובר באפליקציה – משתמשים בכלים כמו Figma, Adobe XD או InVision

  • אם מדובר במוצר פיזי – משתמשים בהדפסת תלת מימד, קרטון, מתכת קלה או חומרים זמינים

  • אם מדובר באבטיפוס פונקציונלי – ייתכן שילוב של חומרה עם קוד בסיסי

חשוב לזכור: האבטיפוס לא חייב להיות מושלם – אלא רק מספיק טוב כדי ללמוד ממנו.

שלב 6: בדיקות והדגמה עם משתמשים

זה הרגע האמת – נותנים לאנשים אמיתיים להתנסות באבטיפוס. זה יכול להיות:

  • משתמשים פוטנציאליים

  • חברים ומכרים מדומים לקהל היעד

  • משקיעים או קולגות

מטרת הבדיקה היא להבין:

  • האם הרעיון ברור?

  • איפה יש בלבול?

  • האם השימוש אינטואיטיבי?

  • האם המוצר באמת פותר בעיה?

שלב 7: איסוף פידבק וניתוח תוצאות

אוספים את כל ההערות, צופים במשתמשים בפעולה, שואלים שאלות ומנתחים את התגובות. כדאי לתעד את הפידבק ולזהות מגמות חוזרות.

לדוגמה: אם 80% מהנבדקים לא הבינו איך חוזרים אחורה באפליקציה – כנראה יש כאן בעיה בממשק, לא רק ביוזר.

שלב 8: שיפור, תיקונים וחידוד

השלב הבא הוא לבצע התאמות ושיפורים באבטיפוס. זה יכול לכלול:

  • הוספת מסכים

  • שינוי זרימת משתמש

  • פישוט או הסרה של אלמנטים מבלבלים

  • שדרוג עיצובי

  • עדכון טקסטים או הודעות

חשוב להישאר ממוקדים במטרות המקוריות – ולא להיסחף לפיתוח מלא לפני הזמן.

שלב 9: חזרה לבדיקה (אם צריך)

לפעמים יש צורך לבצע סבב בדיקות נוסף – כדי לראות אם התיקונים פתרו את הבעיות שזוהו. הסבב הזה קצר וזול יותר, אך מאוד חשוב לאימות.

שלב 10: קבלת החלטות אסטרטגיות

כשהאבטיפוס מוכן ועבר בדיקות, שואלים:

  • האם הרעיון תקף ומבטיח?

  • מה המשתמשים אמרו?

  • האם יש עניין אמיתי?

  • האם לעבור לפיתוח מלא או לשנות כיוון?

שלבים עיקריים בפיתוח אבטיפוס לאפליקציות

כשמדובר באפליקציה, פיתוח אבטיפוס הוא לא רק הדמיה – אלא הזדמנות ממשית לבדוק חוויית משתמש, להבין את התנהגות הקהל, ולוודא שכל תהליך השימוש פשוט, נוח ומדויק. להלן השלבים המרכזיים:

1. הגדרת מטרות האפליקציה

בשלב זה מגדירים בצורה חדה:

  • מה המטרה העיקרית של האפליקציה?

  • אילו בעיות היא אמורה לפתור?

  • מי קהל היעד שלה (סטודנטים, הורים, עסקים, מתכנתים)?

  • מה הפונקציות הקריטיות שכדאי לכלול כבר באבטיפוס?

זהו שלב חיוני שמכוון את כל שאר התהליך – ומשמש בסיס לאפיון ולהחלטות UX בהמשך.

2. יצירת מסכים ראשוניים (Wireframes)

כאן מתחילים לתרגם את הרעיון לצורת שימוש בפועל:

  • שרטוטים של מסכי האפליקציה: עמוד בית, הרשמה, חיפוש, תפריט, פרופיל וכדומה

  • הגדרת ניווט בין המסכים (לאן כל לחצן מוביל)

  • סקיצה של האלמנטים העיקריים (שדות, כפתורים, תפריטים)

המטרה: לאפשר הבנה כללית של מבנה האפליקציה מבלי להיכנס לעיצוב גרפי עדיין.

3. בניית אבטיפוס אינטראקטיבי

לאחר שנסגרו המסכים – בונים אבטיפוס שמאפשר סימולציה של חוויית השימוש:

  • באמצעות כלים כמו Figma, Adobe XD, InVision או Proto.io

  • מחברים בין המסכים, יוצרים ניווט פעיל

  • מוסיפים אינטראקציות בסיסיות (מעבר בין מסכים, פתיחה של תפריט, מילוי טפסים מדומים)

זהו שלב מהותי שמאפשר לבחון את זרימת המשתמש ולראות אם החוויה זורמת, ברורה ואינטואיטיבית.

4. בדיקה עם משתמשים

מזמינים קבוצת משתמשים פוטנציאליים – או אנשים הדומים לקהל היעד – להתנסות באבטיפוס.
צופים, שואלים ומקליטים:

  • האם הם מבינים מה לעשות?

  • האם יש תהליכים מבלבלים או איטיים?

  • אילו פונקציות מלהיבות אותם יותר?

הפידבק בשלב הזה שווה זהב – והוא יכול למנוע טעויות קריטיות בהמשך.

5. שיפור ועדכון האב טיפוס

מתבססים על הפידבק כדי לשפר:

  • מסכים שלא היו ברורים

  • ניווט שהרגיש מסורבל

  • תכנים שהיו לא מובנים

  • עיצוב כללי, טקסטים, סדר פעולות

6. מעבר לפיתוח מלא

רק אחרי שהאבטיפוס עבר שיפורים והבדיקות הראו שימוש חלק וברור – עוברים לשלב הפיתוח הטכנולוגי.
כעת מגדירים:

  • טכנולוגיות פיתוח (React Native, Flutter, Swift וכו’)

  • תקציב וזמן פיתוח

  • משימות לצוות הפיתוח

  • יעדים לשלב ה־MVP

שלב זה כבר דורש משאבים משמעותיים – ולכן חשוב להגיע אליו רק לאחר בדיקה מעמיקה ומגובה באבטיפוס שעובד.

לסיכום

פיתוח אבטיפוס הוא שלב קריטי בתהליך הפיתוח, במיוחד עבור אפליקציות. הוא מאפשר להבין את המוצר לעומק, לחסוך זמן וכסף, ולקבל משוב מהיר ויעיל. Anyapp המתמחה בפיתוח אפליקציות, מבינה את החשיבות של בניית אבטיפוס כחלק מהתהליך ומספקת שירות מקצועי ואיכותי כדי להבטיח שהמוצר הסופי יהיה הטוב ביותר.

שאלות ותשובות נפוצות על פיתוח אבטיפוס

לא חובה – אבל מומלץ מאוד. הוא יכול למנוע הפסדים עצומים, טעויות קריטיות והחמצת הזדמנויות.

בין שבועיים לשלושה חודשים – תלוי במורכבות, סוג המוצר והצוות.

ממש לא. המטרה היא לבדוק פונקציונליות או חוויית שימוש – לא לעצב מוצר מוכן. יופי ודיוק באים אחר כך.

בהחלט. אבטיפוס משדר רצינות, בשלות, היתכנות – ומעלה את הסיכוי לגיוס השקעה.

כן, במיוחד בשלבים הראשונים של הקמת סטארט-אפ. זה מאפשר ללמוד, להציג ולהשתפר – עוד לפני שמבזבזים משאבים.

איך עושים כסף מאפליקציה? כל הדרכים ליצירת רווח מאפליקציה

אתם מגייסים כסף ממשקיעים, עובדים שעות ארוכות כדי לגבש את תכולות האפליקציה ומשקיעים זמן וכסף בפיתוח ובשיווק שלה במטרה להקים חברה מכניסה ויציבה.

חברה כזו מבוססת על מודל רווח אשר תואם את המוצר או השירות אותו החברה מספקת. בפיתוח אפליקציה, למודל הרווח יש השפעה על רכיבי האפליקציה.

מסיבה זו, חשוב להכיר בשלב מוקדם את הדרכים ליצירת רווח מאפליקציה ולבחור את הדרך המתאימה ביותר עבור המיזם שלכם.

7 דרכים המייצרות רווח מאפליקציה

1. רכישות בתוך האפליקציה

לפי דרך זו, המשתמשים מורידים בחינם את האפליקציה מחנות האפליקציות ומשתמשים בחלק מיכולותיה ללא עלות, אך כאשר ירצו להשתמש ביכולות מתקדמות יתבקשו לשלם עליהן באופן פרטני או לשדרג לגרסת פרמיום.

באופן זה המשתמשים מקבלים ערך מהאפליקציה, מתרגלים להשתמש בה ויוצרים תלות באפשרויות שהיא מספקת להם.

כאשר הם יחשפו אל יכולות מתקדמות שנותנות להם ערך מוסף, תהיה סבירות גבוהה שהם יהיו מוכנים לשלם עליהן.

מאחר והמפגש הראשון של האפליקציה עם המשתמשים הוא חינמי, דרך זו מאפשרת לאפליקציה לחשוף לקהל גדול את היכולות המתקדמות שהיא מציעה בתשלום.

2. גרסת ניסיון

במקרים מסוימים (שנגע בהם בהמשך) היינו רוצים לאפשר שימוש קבוע באפליקציה רק כאשר המשתמש משלם. מנגד, הסבירות שמשתמש ישלם על האפליקציה לפני שהוא מנסה אותה וחווה את הערך שהיא יכולה להעניק לו, נמוכה.

כדי לפתור זאת, ניתן להפיץ גרסת ניסיון לשימוש בחינם ומוגבל לתקופה מסוימת, וכאשר תסתיים נבקש מהמשתמש לבצע רכישה.

3. אפליקציה בתשלום חד פעמי

דרך מהירה להקמת מנגנון יצירת רווח באפליקציה היא שימוש ביכולת של חנויות האפליקציות לאפשר הורדת אפליקציה רק לאחר ביצוע רכישה.

מכירה מסוג זה נמצאת בקטגוריה שהוזכרה בגרסת הניסיון ויש בה אתגרים של מכירה ישירה. כדי להתגבר על אתגר זה ניתן לבצע אופטימיזציות בחנות האפליקציות (סרטון, צילומי מסך, דירוג, טקסטים) ולשלב גרסת ניסיון חינמית.

חסרון בשיטה זו נמצא בתדירות התשלום – תשלום חד פעמי על אפליקציה לא יחזיק את החברה שלכם לטווח ארוך.

כשאתם מפתחים אפליקציה, אתם לא משלמים רק על הפיתוח הראשוני אלא גם על כל העדכונים והתיקונים לאורך חייה. לכן, מובן כי תשלום בודד על האפליקציה לא יכסה את עלויות הפיתוח שלה בטווח הרחוק.

4. מנויים \ רישיונות שימוש

ניתן לייצר רווח חוזר ע"י מכירת מנויים או רישיונות שימוש כך שכל לקוח ישלם על זכות השימוש באפליקציה אחת לתקופה. גם במכירה מסוג זה מומלץ לתת למשתמשים תקופת ניסיון באפליקציה לפני בקשת התשלום.

ניתן להניע משתמשים לבצע התחייבות לתקופה ארוכה באמצעות מכירת תשלום שנתי במחיר מוזל – לדוגמה, לתת חודשיים חינם על תשלום של שנה מראש.

דרך זו תהיה מאוד שימושית כאשר האפליקציה משמשת ככלי עבודה עבור עסקים או חברות.

5. גביית עמלות

אם האפליקציה שלכם היא פלטפורמה לביצוע עסקאות בין עסקים או זירת מסחר בין משתמשים, הדרך הנכונה ליצור ממנה רווח היא באמצעות גביית תשלום עמלה על ביצוע עסקה.

בדרך זו כולם מרוויחים – הסוחרים מקבלים פרסום ומשלמים רק כאשר הם סוגרים עסקאות דרך האפליקציה, ואתם מרוויחים בהתאם לנפח העסקאות שהתבצעו.

6. תשלום על פרסום עסקים

באפליקציות תוכן או באפליקציות המרכזות נותני שירות תוכלו לגבות תשלום מעסקים וחברות על הפרסום שיקבלו בה. ישנן מספר שיטות תמחור מקובלות: תשלום חודשי קבוע בהתאם לחבילת פרסום, תשלום לפי מספר צפיות, לפי כמות הקליקים בפרסומות או לפי כמות הקליקים בעמוד העסק.

7. הצגת פרסומות מרשתות פרסום

אפשרות נוספת, המתאימה בעיקר לאפליקציות תוכן בתחילת דרכן (לפני שסגרו עסקאות פרסום ממוקדות), היא הצגת פרסומות באמצעות רשתות מודעות פרסום גלובליות (כדוגמת AdMob של גוגל או AirPush). היתרון בהן הוא קלות ופשטות העבודה, אך בטווח הרחוק יהיה קשה לממש את הרווח הפוטנציאלי הגלום באפליקציה.

חשבו היטב על דרך יצירת הרווח מהאפליקציה, מאחר ולהחלטה זו חשיבות רבה להצלחת המיזם שלכם.

[devleadb]