קטגוריה: כללי

כל הכבוד, הצלחת לעשות את מה שרבים לפנייך נכשלו בו – לגייס כסף לאפליקציה שלך. אין זה משנה אם גייסת חצי מיליון דולר או 50 אלף ₪, האופוריה חוגגת ואתה מרגיש על גג העולם. רגע לפני שאתה נכנס למלכודת דבש של יזמים רבים, עליך לבדוק היטב מה עושים עם הכסף.

אחת הטעויות המהותיות של יזמים לאחר גיוס כספים, נובעת בעיקר מתחושת העליונות שהם מרגישים. ההצלחה המסחררת היא מה שלמעשה מובילה אותם לבזבוז הכספים בצורה לא מבוקרת ובסופו של יום, גם הכסף של המשקיע יורד לטמיון וגם היזם לא מצליח להרים את המיזם שלו מעל פני המים.

אז מה עושים? איך נמנעים מזה?

יעדים – לוז – תקציב – אלה הן מילות המפתח שימנעו מאתנו להיכשל:

• יעדים – הגדרת יעדים למיזם היא קריטית וצריכה להיות מאוד מפורטת בהתאם למה שאנחנו רוצים לפתח. הפירוט צריך להיעשות ברמת הפרט הקטן ולכלול אבני דרך לאורך המיזם (אפיון האפליקציה, פיתוח האפליקציה, הפצה ללקוחות ראשונים וכו').
• לוחות זמנים – חשוב להצמיד לו"ז משוער לכל אבן דרך שקבענו. יתכן ובסוף לוח הזמנים ישתנה, אך קביעתו מבעוד מועד מאפשרת לנו שלא להתברבר במקום ולהתקדם למטרה בצורה נכונה יותר.
• תקציב – כל אבן דרך צריכה לכלול גם את העלות משוערת הנדרשת כדי להשיג את אבן הדרך הבאה. מומלץ מאוד להגדיר יעדים בדרך למטרה, לפרט על כל יעד, לכלול כמה שיותר שלבים ו"להצמיד" עלות לכל שלב ושלב. סיכום העלויות יחשוף את התמונה הרחבה וייתן לנו מושג אודות התקציב שהפרויקט דורש וכן אודות הסכום המשוער אותו נצטרך לגייס. (מומלץ שלא לשכוח בשלב זה לתמחר גם את העלות זמן של היזמים עצמם וכן לקחת בחשבון כי יתכן שהעלויות בסופו של דבר יחרגו ב- 5-10% מהתקציב שהוגדר).

אז מה ההמלצות שלנו להתנהלות נכונה?

גם אם מגייסים גורם מקצועי לניהול הכסף, יש כמה נקודות קריטיות שחייבים להיצמד אליהן כדי שלא ליפול במלכודת הדבש ואולי אפילו להימנע מלהיכנס אליה:

1. לפני גיוס הכסף – יש להגדיר היטב, ברמת השקל, למה מיועד הכסף. גם אם המשקיע הוא חלק מהמשפחה, רוצה לעזור ופחות מתעניין בתקציב של המיזם, על ידי הגדרות, יודעים היטב מה הייעוד של הכסף, כבר שהוא מתקבל ולא מתחילים לבזבז אותו לריק.
2. בשלב הגיוס עצמו – הכספים חייבים להתאים ליעדים שהוגדרו על ידי היזם, ולכלול לוחות זמנים לעמידה באותם היעדים. מדוע חשוב להגדיר לוחות זמנים? כדי לא לבזבז זמן יקר או משאבים כלכליים. ייתכן ובאמצע שלב הפיתוח נגלה שלא כדאי להמשיך את הפיתוח ולו רק בגלל שאנחנו לא עומדים ביעדים שהוקצבו, נתון שעלול להפוך את המיזם ללא כדאי.
3. מעקב ובקרה אחר הכסף שגויס – אין זה משנה אם המשקיע דורש מכם דיווח שוטף של "לאן הלך הכסף" או אם המשקיע סומך עליכם ב- 100% – זה לא הכסף שלכם. אלו כספים שהושקעו ברעיון שלכם על ידי אדם חיצוני שהאמין בכם וסומך עליכם. לכן חשוב מאוד להכין מדי חודש (או לבקש ממחלקת הכספים/הנהלת החשבונות לעשות זאת עבורכם) דיווח מפורט הכולל סוגיות כמו – כמה כסף הוצאנו? על מה? והאם ההוצאות מתאימות לתקציב שבנינו אשר על פיו גויס הכסף מהמשקיע מלכתחילה?
4. הפקת לקחים – זוכרים שהגדרנו לוחות זמנים בהתאם ליעדים? נקודה זאת הנה קריטית, כי יכול להיות שלא נעמוד בלוחות הזמנים כפי שהוגדרו. בל נשכח, שהייתה זו הגדרה ראשונית ויתכן שלא קלענו במדויק. אבל עם זאת, חשוב מאוד לבחון למה לא עמדנו בזמנים, לקבוע לו"ז מעודכן בתיאום עם המשקיע, ולבחון האם המיזם עדיין מעניין וכדאי, למרות אי העמידה בלוחות הזמנים. הפקת לקחים היא חלק חשוב מאוד מתהליך הפיתוח של האפליקציה ואסור להקל בה ראש.
5. נשארים עם היד על הדופק – ובשום מצב, לא ישנים בעמידה. אומנם גייסנו כסף, אך אין זה אומר שאפשר להיות שאננים. אנחנו חייבים דין וחשבון למי שסומך עלינו ואם פיתוח האפליקציה לא מתקדם כמו שציפינו ואנחנו מבינים שהמיזם תקוע – לא צריך לחכות עד שייגמר הכסף ואז להגיד תודה למשקיע. יש לעצור ולהסביר למשקיע את המצב. הוא, מבחינתו יעריך מאוד ששמרתם על חלק מהכסף לפחות ולא בזבזתם הכול וגם כנראה יהיה מוכן לבחון לקיחת חלק במיזם הבא אחרי שגילה שאתם בוגרים ורציניים.

בסופו של יום, התנהלות נבונה ואחראית עם כסף של אנשים אחרים הנה גורם הכרחי להצלחה במיזם. גם אם המיזם לא צלח, אתם תשאירו את הרושם הנכון על המשקיעים והם כנראה יסמכו עליכם גם במיזם הבא שלכם.

בהצלחה!

המאמר נכתב ע"י אירנה גלזקוב, מנכלי"ת Effective Stream ייעוץ עסקי.

[devleadb]

ניתן לפתח סטארט-אפ רזה עם חברת פיתוח, אך כדי להגיע להתאמה בין חברת הסטארט-אפ לבין חברת פיתוח התוכנה, יש להקפיד על מספר נושאים אשר נסקור במאמר זה.
נתחיל בהסבר על שיטת הסטארט-אפ הרזה.

מהו סטארט-אפ רזה?

סטארט-אפ רזה (Lean Start-up) היא שיטה לפיתוח מוצרים, ונחשבת כיום לאחת מהמוצלחות ביותר. השיטה מתבססת על זיהוי המוצר המינימלי שיש לפתח בכל שלב כדי לפתור את הבעיה שהמוצר בא ליישב. אחרי שמזהים ומגדירים את המוצר הראשוני, מפתחים אותו, לומדים מתגובות המשתמשים את הרכיבים שיש לשנות, מפתחים גרסה נוספת, וכן הלאה.

כיצד חברות פיתוח תוכנה מתאימות לשיטת הסטארט-אפ הרזה?

מהירות פיתוח  

ניתן למנף את המשאבים של חברות פיתוח תוכנה לטובת מהירות פיתוח המוצר שלכם.

2 דרכים המאפשרות לחברות פיתוח לפתח את המוצר במהירות:

1. בחרו חברת פיתוח שכבר פיתחה מוצרים בעלי אותן יכולות טכנולוגיות הנדרשות מפיתוח המוצר שלנו. כך למשל, אם המוצר מכיל אפשרות סריקת ברקוד, שליחת הודעות Push, או התממשקות לשירותי שליחת SMS, יהיה כדאי לבחור בחברה שכבר פיתחה בעבר את הרכיבים הללו. באופן זה, נחסוך עלויות לימוד (זמן וכסף) יקרות, בהתאם לשיטת הסטארט-אפ הרזה.
2. לחברות פיתוח יש מנהלי פרויקטים וצוותי פיתוח תוכנה מוכנים הכוללים מתודולוגיות עבודה שנבדקו על פרויקטים רבים. הקמה של צוות פיתוח יעיל שיודע לעבוד בסינרגיה דורשת השקעה רבה – החל משלב גיוס המפתחים, גיבוש דרך עבודה משותפת ועד לניהולו השוטף של צוות הפיתוח. כשאנו עובדים מול חברת פיתוח שיש בה צוותי פיתוח מנוסים, אנו חוסכים זמן רב, שאותו נוכל להשקיע בקידום המיזם שלנו.

סבבי פיתוח

סטארט-אפ רזה, על כל מרכיביו, מתנהל בסבבים קצרים – ברמה העסקית, ברמת השיווק וגם ברמת הפיתוח. פיתוח המוצר מחולק לסבבים (מאוצים), כך שבכל סבב מגדילים את תכולות המוצר ומפתחים פיצ'רים נוספים לפי סדר חשיבותם. בעבודה מול חברת פיתוח, נוכל ליישם את התהליך באופן נוח וטבעי למדי, כיוון שחברות תכנה מותאמות לעבודה לפי סבבי פיתוח. עם זאת, נסביר לחברה כי המוצר הראשוני יהיה מוצר מינימלי, ונבדוק האם החברה מסוגלת לבצע את פיתוח המוצר בסבבים קצרים ודינאמיים, מבחינת גמישות וזמינות.

נוודא מול החברה כי המפתחים אשר יפתחו את המוצר הראשוני הם אלה אשר ימשיכו בעתיד את פיתוח המוצר, גם אם המשמעות היא המתנה לכך שהם יתפנו לעבודה (כמובן, כל עוד זמן ההמתנה הוא סביר). אנחנו צריכים להיזהר ממצב בו פיתוח המוצר שלנו עובר ידיים (אם נושא זה לא עלה מראש, קיים סיכוי שזה יקרה). כאשר מתבצעים מעברים בין מפתחים, אם לא סוכם אחרת, עלות לימוד הפרויקט במעבר בין כל מפתח תיפול עלינו. בנוסף, החלפת ידיים לא זהירה, עלולה לגרום לתקלות רבות בפיתוח ולירידה באיכות המוצר.

לכן, עלינו להציג לחברת הפיתוח מלכתחילה את שיטת העבודה שלנו, לסכם מראש על דרך הפיתוח ולוודא שהחברה יכולה לספק מענה.  

עלויות

כדי לנהל את סבבי פיתוח המוצר בצורה נכונה ולתעדף את הרכיבים לפי התועלת ועלות הפיתוח שלהם, נרצה לדעת מהי עלות כל רכיב במוצר. כשעובדים מול חברת פיתוח, ניתן להשיג את המידע הזה בצורה פשוטה – נבקש מהחברה הצעת מחיר עבור הרכיבים השונים. כך, נוכל לדעת מהי עלות כל רכיב, ולפי זה, בשילוב התעדוף המוצרי, נוכל לקבל את ההחלטות הנכונות.

 

לסיום, דעו כי בעבודה מול חברת תוכנה יש לבחון את מחויבות החברה להצלחת המיזם שלכם ואת רמת הזמינות שלה עבורכם. באמצעות עבודה נכונה, תוכלו לפתח את המוצר בזמן קצר תוך חסכון בעלויות וביצוע סבבי פיתוח נכונים, לפי שיטת הסטארט-אפ הרזה.
בהצלחה!

[devleadb]

בתור יזמים לקראת פיתוח אפליקציה, אחת המטרות שלכם היא לייצר תזרים מזומנים מהאפליקציה, שיסייע בידכם להמשיך לפתח אותה, ובסופו של דבר להפוך את האפליקציה לעסק כלכלי ומשגשג. כמו כל עסק, גם על הכנסות מאפליקציה יש לדווח לרשויות המס, על מנת להסדיר את תשלומי המיסים על ההכנסות.

ככלל, ישנם כמה ערוצים חוקיים בהם אתם יכולים לבחור, בכל הקשור לניהול העסק (כל אפליקציה היא עסק), ומבחירה זו יגזרו לבסוף תשלומי המיסים אותם תדרשו להעביר לרשויות המס.

במאמר הקרוב נסקור את האופציות השונות, נפרט על היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ונמליץ על דרך פעולה אופטימלית.

עוסק פטור

עוסק פטור מוגדר בחוק כ"עוסק שמחזור עסקאותיו בשנה אינו עולה על סכום הקבוע בחוק, אשר מתעדכן מדי שנה על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן". נכון לשנת 2016, סכום העסקאות אשר מתחתיו יכול עוסק להיחשב כעוסק פטור הוא 99,006 ₪ בשנה. היתרון ברישום כעוסק פטור הוא העובדה שבעל העסק לא מחויב בגביית מע"מ מלקוחותיו, ולכן לא פעם יכול להציג מחיר תחרותי יותר לעומת מתחריו אשר אינם מוגדרים כעוסקים פטורים. חסרון לשיטה זו הוא חוסר היכולת של בעל העסק להזדכות על המע"מ אשר שילם על ההוצאות הקשורות לעסק. לצורך העניין אם קניתי מחשב ב-1000 ₪, את החלק מתוך הסכום ששילמתי כמע"מ, אני יכול לקבל בחזרה מרשויות המס, אך כאשר אני מוגדר כעוסק פטור – לא קיימת בפניי האפשרות להזדכות על סכום זה. צורה זו מתאימה לבעלי אפליקציות עם מחזור נמוך, ורווחיות גבוהה. יש לציין שהמיסוי על ההכנסות בצורה זו הוא מיסוי לפי מדרגות מס של בעל העסק, כך שבסוף השנה, סכום המס שנצטרך לשלם למס הכנסה יקבע על פי מדרגת המס בה נמצא בעל העסק. יש לציין שרשויות החוק רואים את העסק הפטור ואת בעל העסק כישות אחת, ועל כן ישנה סכנה מסוימת שברגע בו העסק מסתבך בחובות, ידרשו את החובות מבעל העסק עצמו.

עוסק מורשה

צורת התאגדות זו מתאימה למי שמחזור עסקאותיו גבוה יותר מהגבול העליון לרישום כעוסק פטור, אך נמוך יותר מהגבול התחתון המקנה כדאיות להירשם כחברה בע"מ (עליה נפרט בסעיף הבא). בצורת התאגדות זו, אנו נגבה מע"מ מהלקוחות שלנו, אותו נצטרך להעביר לרשויות המס, ומנגד נוכל לקזז את המע"מ אשר הוצאנו כחלק מפעילותה העסקית של החברה. (בדוגמה מהסעיף הקודם, נוכל להזדכות על המע"מ ששילמנו על המחשב). גם עוסק מורשה ימוסה בסוף השנה לפי מדרגת המס בה נמצא בעל העסק, ולכן מהבחינה הזאת, יתכן ונגיע למדרגות מס גבוהות – מה שיגרור תשלום מס גבוה. גם בצורת התאגדות זו, רשויות החוק רואות את בעל העסק כעסק עצמו, ולכן יכולות רשויות החוק לדרוש מבעל העסק לכסות את חובות העסק מהונו האישי. 'אפליקציות פסיביות' לרוב יתאגדו כעוסק פטור או עוסק מורשה. 'אפליקציה פסיבית' היא הגדרה שאני משתמש בה להגדיר אפליקציה שפיתחנו, ואנו עושים ממנה הכנסה פסיבית, ללא צורך בגיוס משקיעים נוספים, העסקת עובדים רבים והתקשרות מול ספקים. אפליקציות כאלה שיושבות בחנות ומספקות לנו הכנסה פסיבית, יתכן ויהיה נח יותר לאגד אותן כך.

חברה בע"מ

חברה בע"מ (בעירבון מוגבל), הינה ישות משפטית שונה מבעל העסק עצמו. החברה לוקחת על עצמה התחייבויות, ולרשותה עומדים נכסים. רשויות החוק לא יכולות (למעט מקרים חריגים) לחייב את בעל החברה לכסות את חובותיה, ובאופן כללי יש התייחסות נפרדת לגמרי בין בעל החברה לבין החברה עצמה. מתוך אותה הנחה של ישויות נפרדות, החברה ממוסה בפני עצמה, ללא קשר למדרגות המס של בעל החברה. המס על רווחי החברה הינו 25%, נכון לשנת 2016, ונקרא 'מס חברות'. חשוב לשים לב שכאשר בעל החברה מושך משכורת, הוא ממוסה לפי המדרגה השולית שלו, ועל הכסף שנשאר בחברה לאחר שבעל החברה משך את משכורתו, החברה ממוסה לפי מס חברות. אפליקציות עם צפי הכנסות גבוה, יעדיפו להתאגד מלכתחילה כחברה בע"מ, על מנת להרוויח את הטבות המיסוי המופחת. חשוב להבין שישנן השלכות נוספות לצורת ההתאגדות מלבד היבטי המס. לצורך העניין, כאשר אנו רוצים לגייס כסף, להקצות מניות ואופציות, הדרך היחידה בה נוכל לבצע את החלוקה היא על ידי חברה בע"מ. לעוסק פטור ולעוסק מורשה אין מניות, ולכן אין אפשרות לגייס משקיעים בצורות אלו (אלא אם כן הם נכנסים כשותפים, ואז העסק הופך לשותפות – לא מומלץ). רובן המוחלט של האפליקציות אשר מתעתדות לגייס משקיעים, לחלק אופציות וכדומה יתאגדו כחברה בע"מ.

חברה בחו"ל

על מנת לא לשלם מס בארץ, ולשלם מס מופחת בחו"ל, ישנם בעלי אפליקציות שיעדיפו להקים חברה בחו"ל. על מנת ליהנות מההטבות של תשלום מס בחו"ל, יש לבדוק שהחברה לא נחשבת כחברה ישראלית על פי רשויות המס, אפילו כאשר החברה התאגדה בחו"ל. על פי רשויות המס בישראל, אם השליטה והניהול של החברה נעשים בפועל מישראל, יראו את החברה כחברה ישראלית שתמוסה על פי דיני המיסוי בארץ, למרות שהיא התאגדה בחו"ל. במצב זה נשלם את המיסוי בחו"ל, ובמידה ויש הפרש, נשלם גם את המיסוי בארץ. חברות אשר התאגדו בחו"ל ורשויות המס מחליטות למסות אותן בישראל, נקראות חברת משלח יד זרה, וחברה נשלטת זרה.

כיצד להתאגד?

לסיכום, ישנם כמה סוגים להתאגדות, אשר משפיעים הן על היבטי מס והן על היבטים משפטיים אחרים. הדרך המומלצת ביותר לאפליקציות עם כוונה לרווח גדול בעתיד היא חברה בע"מ, וחשוב להתחיל כחברה בע"מ ממש מתחילת הדרך. בסופו של דבר כשתרצו לגייס משקיעים, הם ירצו לראות התנהלות נכונה לאורך הדרך, ויבחנו את ההחלטות שקיבלתם בימים הראשונים של הסטארט-אפ. לאפליקציות פסיביות, יתכן ונרשם כעוסק פטור אם מחזור עסקאותינו נמוך מ-90,006 ₪ בשנה, במידה והמחזור גבוה מהסכום הנ"ל, נוכל להירשם כעוסק מורשה.

חשוב להדגיש שתכנון מס יכול לחסוך המון כסף, זו דוגמה טובה לכך, ולכן ברגע בו נדרשים להגיע להחלטה, יש להיוועץ עם רואה חשבון או יועץ מס, המתמחים בתכנוני מס.

בהצלחה!

[newsa][devleadb]

כאשר מתחילים לחקור את עולם האפליקציות, מבינים שרוב המוצרים חוזרים על אותה הטעות – עיקר המוצר מתמקד בחלק הלוגי, מבלי לשים לב לחוויה שעובר המשתמש עם כניסתו הראשונית לאפליקציה. באפליקציות אלו, המשתמש מתבקש למסור פרטים אישיים לפני שהוא עובר חוויה כלשהי או מקבל ערך מהאפליקציה שיעודד אותו לעשות זאת. במקרים רבים דרך זו מובילה את המשתמשים לנטוש את האפליקציה, ואילו החברה או היזם נשארים בידיים ריקות.

מקרה כזה, כמובן, איננו מעוניינים לראות במוצר שלנו.

אם נשווה בין חברה מבוססת לבין מיזם צעיר בעניין יכולת העמידה בפני נטישת משתמשים, חברה מבוססת יכולה להיכשל ואז לנסות לצאת מחדש עם קמפיין פרסומי, בעוד התקציב של היזמים הוא דל ולכן עליהם להיות תמיד יצירתיים כדי לבלוט בעולם הדיגיטלי.

למרות זאת, ניתן לראות כי המגמה חוזרת ואפילו מועתקת בצורה לא טובה ממוצר למוצר. המשתמשים כיום מפונקים באופן יחסי, ולכן, כדי לתפוס את תשומת לבם, מפתחי האפליקציות חייבים לחשוב מחוץ לקופסה.

כדי להמחיש את הגישה שגורמת למשתמשים לנטוש את האפליקציה לאחר השימוש הראשוני, נסתכל על פרויקט מתחום אפליקציות ההיכרויות.

אתרי הכריות קיימים איתנו תקופה ארוכה. הם קמים כמו פטריות לאחר הגשם וחלקם אף נעלמים באותה מהירות. עם כניסת הסמארטפונים ובשלב מאוחר יותר האתרים הרספונסיביים, גם אתרי הכרויות הבינו כלל בסיסי: אתר שאינו מתאים למובייל, מאבד משתמשים!

במסגרת פרויקט, התבקשנו לאפיין ומאוחר יותר לעצב עמוד ראשי לאפליקציית הכרויות. לאחר מחקר מעמיק על אתרים ואפליקציות דומות בשוק, הבחנו כי רובן חזרו על אותה הטעות:

המשתמש נדרש למלא פרטים לפני שהוא מקבל או מבין את הערך שביכולת האפליקציה להעניק לו. כלומר: רק לאחר שהמשתמש ממלא את פרטיו, הוא יכול לקבל תמורה. הדבר דומה לצרכן המשלם על מוצר מבלי לדעת כל מידע לגביו, נשמע לכם הוגן?

דוגמה לאפליקציה הדורשת הכנסת פרטים אישיים במסך הכניסה:

במחקר שביצענו, הבחנו כי כדי לרכוש את אמון המשתמשים וליצור חוויה טובה יותר, אחת מאפליקציות ההיכרות הציגה ארבעה פרופילים של משתמשים לדוגמה. עד כאן, נראה כמו חווית משתמש שבנויה בדרך נכונה.

העמקנו במחקר שלנו, ועם הכניסה השנייה לאפליקציה עדיין מוצגים אותם ארבעה פרופילים שאי אפשר להחליף. לאחר שמסירים את האפליקציה ומתקינים שוב מופיעים עדיין אותם ארבעה פרופילי משתמשים.

זוהי פגיעה באמון המשתמש, ומשתמשים רבים מבססים את חיי היומיום שלהם על אמון במוצרים. מאוד קשה לבנות אמון בין מוצר למשתמש, אבל מאוד קל להרוס אותו.

מהו הפתרון?

החלטנו לקחת את מסך ההתחברות צעד קדימה כדי שהמשתמש ימסור את פרטיו עם פחות חשש. הפתרון שהוצע חושף פרופילים אמיתיים מהאפליקציה, דבר אשר קיים בחלק מאתרי ההיכרויות אבל פחות בסביבת אפליקציות המובייל. לאחר שהמשתמש פוגש את התוכן הפנימי של האפליקציה, יש לו מניע למסור את הפרטים (במידה והתוכן עניין אותו), והוא יודע יותר טוב מה הוא יקבל בתמורה. על מנת לראות את הפתרון ויזואלית, עיצבנו מסך.

המסך

עם ההתחברות לאפליקציה ולאחר עליית מסך הפתיחה (Splash Screen), מופיעה כותרת שמסבירה את סיבת הכניסה לאפליקציה. בהמשך, מופיעים מספר פרופילים של אנשים אמיתיים. ניתן לדפדף בין הפרופילים על פי הקטגוריות הבאות: משתמשים חדשים שהצטרפו לאפליקציה, משתמשים במצב אונליין וכל המשתמשים. בחלק התחתון מופיעים כפתורי התחברות באמצעות המייל ובאמצעות חשבון הפייסבוק (חיבור באמצעות חשבון פייסבוק מקל על המשתמש בתהליך ההרשמה).

על מה להקפיד?

נסכם את הנקודות שנלמדו במאמר:

1. כמו בעולם האמיתי, הרושם הראשוני של האפליקציה על המשתמש משאיר חותם משמעותי. לכן, כבר בתחילת תהליך פיתוח האפליקציה יש לשים דגש על חוויית השימוש הראשונית באפליקציה.
2. כדי למנוע נטישת משתמשים, יש להציג את ערך האפליקציה לפני שדורשים מהמשתמש "לשלם" בפרטים האישיים שלו.
3. יש לפשט את תהליך ההרשמה לאפליקציה ע"י שימוש באפשרויות התחברות אוטומטיות, כגון: פייסבוק, גוגל, טוויטר, לינקדאין וכו'.

[devleadb]

הכתבה נכתבה על ידי צוות וייבס דיגיטל, המספק שירותי אפיון ועיצוב למוצרים דיגיטליים.