לא פעם אני פוגש יזמים המעוניינים להפוך את הרעיון לאפליקציה שלהם למציאות, ומאמינים שיש לעשות זאת במהירות האפשרית.
הם להוטים כל כך על הרעיון, בטוחים שהוא יצליח, ומשוכנעים שיש להם ביד את הדבר הבא – זה שהולך לשנות את העולם.
"תחשוב מה יקרה אם זה יתפוס, בעצם עזוב שטויות, זה יתפוס! זה יהיה אדיר וימשוך מאות מיליוני משתמשים. אנחנו נשנה את העולם".
משפטים מהסוג הזה אני שומע לא פעם, כאשר לפעמים, היזמים לא מצליחים להבין את הפער בין החלום לבין המציאות.
הנתונים מראים כי 95% מהמיזמים מפסידים את הכסף של המשקיעים, ולא משנה איך תסתכלו על זה, גם לרעיון שלכם יש 5% הצלחה. האם זה אמור לייאש? ממש לא! האם זה אמור להכניס אותנו לפרופורציות? בוודאי!
חשוב להבין שרוב מוחלט של הסטארט-אפים לא מבשילים לכדי מוצר מוצלח, ורובם נכשלים בשלבים שונים של התהליך. אך מה עלינו לעשות על מנת להגיע לרמת ביטחון מקסימלית שמה שיש לנו הוא הדבר הנכון?
את הרעיון שאציג כאן קראתי בספר נחמד מאוד שנקרא PretoType It, שנכתב על ידי Alberto Savoya.
גולת הכותרת של הספר, והרעיון העיקרי שלו הוא:
"MAKE SURE YOU ARE BUILDING THE RIGHT 'IT', BEFORE YOU BUILD IT RIGHT"
אנחנו חייבים להבין האם מה שיש לנו ביד זה המוצר הנכון, לפני שאנחנו מייצרים בצורה נכונה את המוצר. אם קודם נייצר ורק אחר כך נבדוק האם המוצר שלנו הוא המוצר "הנכון", אנו חשופים למפח נפש גדול, בזבוז זמן וכסף.
פיתוח אב טיפוס – איך יודעים אם יש לנו את הדבר הנכון?
Alberto Savoya נותן בספרו רעיונות לפתרון הבעיה אותה העלנו. במילים פשוטות, הוא מציע לדאוג לפיתוח אבטיפוס, אשר אינו בהכרח פיתוח ראשוני של המוצר.
על פי סאבויה, ישנה אפשרות לדמות את פעילות המערכת ולבדוק את תגובת הצרכנים הפוטנציאלים. האם מה שנראה מבטיח על הנייר מבטיח גם במציאות?
כדוגמה, מביא סאבויה בספרו סיפור מעניין על חברה שלפני כמה עשורים רצתה לפתח מכונה אשר ממירה דיבור למילים כתובות.
הרעיון היה גאוני: כאשר מישהו ידבר למיקרופון הנמצא בקרבתו, המכונה תדע לקלוט את הקול, לתרגם אותו למילים ולהדפיס את המילים בצורה עצמאית.
כעת, מול החברה ניצבו שתי אפשרויות, הראשונה, להתחיל לפתח את הטכנולוגיה, להשקיע במחקר ופיתוח ולהקצות משאבי ענק לנושא.
האפשרות השנייה הייתה להכין מעין אב-טיפוס שיבדוק את תגובת הנסיינים למוצר. אבל כאן ניצבה בפני החברה בעיה גדולה, איך נוכל לבצע אב טיפוס בלי להמציא את הטכנולוגיה? הרי ידרשו שנים רבות על מנת לבנות אב טיפוס כזה.
ואז, עלה במוחו של אחד מהעובדים בחברה רעיון מבריק.
הם יציבו מיקרופון בחדר אחד, ובחדר השני ישב אדם שישמע את ההקלטה ובאותו רגע יקליד את האותיות, שיופיעו במהירות מול האדם שהשמיע את הקול בחדר הראשון.
רעיון גאוני המאפשר לנו לחקות את הפעילות האמתית של המערכת, ובכך לבדוק איך יגיבו אליה הצרכנים.
לאחר שביצעו את הניסיון, הבינו בחברה כי תגובת הנסיינים לא הייתה מלהיבה, כיוון שבאותם זמנים מכונות הדפוס לא היו נחלת הכלל, ומי שכן השתמש בהן, העדיף את הכתיבה הידנית, אשר לרוב מונעת טעויות הקלדה או חוסר הבנה של המכונה.
כאן ניתן לראות שבהשקעה מינימלית, חסכו בחברה מאות מיליוני דולרים שהיו מושקעים בפיתוח ולבסוף נזרקים לפח.
הדרכים אל פיתוח אב טיפוס הינן רבות ומגוונות, אך חשוב מאוד להבין שאסור לדלג על השלב הזה. בשלב האבטיפוס המטרה שלנו היא לבחון את המוצר בשוק, תוך השקעה וסיכון מינימאליים.
אז מה היא מטרתו של פיתוח אבטיפוס?
לפני שאנו דואגים לפיתוח אבטיפוס, עלינו לחשוב: "מה הן השאלות שעליהן הניסוי באב הטיפוס אמור לענות?".
לאחר שנדע על מה אנחנו מחפשים תשובה, נוכל לעסוק במלאכת של פיתוח אב טיפוס בצורה המיטבית עבורנו, ונוכל להפיק ממנו את המרב.
לאחר שבחנו את האבטיפוס, וקיבלנו תוצאות שהניחו את דעתנו, אין זה אומר שהמוצר שלנו יצליח, אך ללא ספק אנו נמצאים במקום בטוח הרבה יותר מאשר לפני הבדיקה, וכעת, נוכל לגשת לפיתוח בביטחון רב יותר, תוך סיכון נמוך יותר.
כעת נענה על השאלה המתבקשת: האם גם במיזם שהוא אפליקציה כדאי להתחיל מאב-טיפוס?
גם כאן, התשובה האי חד משמעית: כן! גם בפיתוח אפליקציה כדאי להתחיל מאב-טיפוס.
אב הטיפוס אמור לבחון את הנחות היסוד שלנו, ולעזור לנו להחליט – האם כדאי להמשיך לעבר פיתוח מקיף של כלל המערכת, או שמא לוותר על הרעיון בחיתוליו.
אב טיפוס יכול למנוע מאיתנו השקעת תשומת לב, זמן וכסף בטווח הארוך אם מדובר ברעיונות לא מוצלחים, ולאפשר לנו להתרכז במה שחשוב באמת – במידה ומדובר ברעיונות מוצלחים.
