קטגוריה: כללי

בתור מפתחי אפליקציות, אתם בוודאי כבר יודעים שללקוחות בימינו יש זיכרון קצר. מפתחים יכולים להשקיע חודשים בפיתוח אפליקציה מועילה ואיכותית ולשווק אותה בצורה מדויקת, אבל אפילו אם כל אלה מובילים להצלחה המיוחלת, היא יכולה בקלות להיעלם תוך זמן קצר.

כלומר, העובדה שאפליקציה זוכה להצלחה ראשונית, היא לא ערובה לכך שההצלחה תימשך לאורך זמן, שכן השוק מוצף באינספור חלופות וכל יום צצות אפליקציות חדשות שמושכות את ענין הגולשים וגורמות להם לשכוח מהאפליקציה שלכם.

אז איך יוצרים אפליקציה שזוכה להצלחה לאורך זמן?

יש כמה עקרונות בסיסיים שכדאי לדבוק בהם בתהליך הפיתוח כדי להגדיל את הסיכוי שהאפליקציה שלכם תזכה בהצלחה ותשמר אותה לאורך שנים:

צרו אפליקציה שתישאר רלוונטית תמיד

השלב הראשון בפיתוח אפליקציה הוא לבחון את הרעיון, ולוודא שהוא אכן מספק מענה לצורך קיים, ובמקרה זה גם צורך שיתקיים לאורך זמן. כל אפליקציה שמבוססת על נושא טרנדי וחולף, סופה שתיעלם גם היא. אבל אם הרעיון שלכם מספק שירות ייחודי ומועיל שאנשים יזדקקו לו תמיד, רוב הסיכויים שהם ימשיכו להשתמש באפליקציה לאורך זמן.

הכירו את השוק

כדי לוודא שהרעיון לאפליקציה שלכם אכן יזכה לביקוש לאורך זמן, חשוב שתכירו היטב את המצב בשוק בתחום הרלוונטי לאפליקציה שלכם. כלומר, אתם צריכים לבחון את המבחר הקיים, והביקוש מצד הלקוחות, ולזהות אם הרעיון שלכם אכן מספק פתרון שלא קיים עדיין, או שמציע פתרון יעיל יותר מהמתחרים.

למי מיועדת האפליקציה שלכם – הכירו את קהל היעד

הלקוחות הם האנשים שיקבעו אם האפליקציה שלכם תצליח או תיכשל, ולכן הבנת קהל היעד שלכם היא שלב הבסיס בתהליך פיתוח אפליקציה. לשם כך, השקיעו את הזמן הנדרש בבצוע מחקר מקיף, שיעזור לכם להגדיר מי הוא קהל היעד שלכם, מה ההעדפות שלהם, מה הם צריכים וכיצד הפתרון שאתם מציעים יסייע להם או יקל על חייהם.

השתמשו בעיצוב מדרגי (Scalable Design)

אם אתם רוצים לפתח מוצר שיישאר רלוונטי לאורך זמן, מומלץ לעצב אותו עם ראיה לעתיד. לשם כך תוכלו להיעזר בעיצוב מדרגי, או סקיילאבילי, כלומר – עיצוב שלא רק מבטא את האפליקציה כפי שהיא תיראה בשלב הראשון, אלא מביא בחשבון גם שינויים ועדכונים עתידיים.

שיטה זו אמנם אינה פשוטה, שכן היא מצריכה שילוב מורכב של חזון עתידי ועיצוב גמיש, אבל היא תקל עליכם לבצע שינויים ועדכונים בהמשך הדרך, במיוחד בכל הנוגע לתפריטי ניווט.

דוגמה טובה לשימוש נכון בעיצוב סקיילאבילי הוא תפריט הניווט של פייסבוק שכולל כפתורי ניווט קבועים לכלים הבסיסיים ביותר, וסרגל ניווט צדי לשאר הכלים, שאליו ניתן להוסיף פריטים מבלי לשנות את העיצוב.

היעזרו במשוב של לקוחות

אי אפשר להדגיש מספיק את החשיבות של הקשבה ללקוחות שלכם – מה הם אוהבים באפליקציה? ממה הם פחות מרוצים? אילו שירותים היו רוצים להוסיף ומה היו משנים? בחינת התשובות לשאלות מסוג זה תספק לכם מפת דרך ברורה שתסייע לכם לשמר את ההצלחה לאורך זמן.

כדי לקבל תמונה ברורה ומאוזנת, כדאי ללקט את הפידבק של הלקוחות מכמה שיותר מקורות, כולל דירוגים והערות בחנויות האפליקציות, תגובות ברשתות חברתיות, פניה ישירה ללקוחות לקבלת משוב, וביצוע בדיקות A/B עם קבוצות משתמשים ספציפיות.

בצעו עדכונים ושדרוגים לאפליקציה

לאחר שליקטתם וניתחתם את המשוב מהמשתמשים, הגיע הזמן לפעול לתיקון ושיפור האפליקציה בהתאם להערות והבקשות שהועלו. ביצוע שדרוגים והוספת כלים ושירותים בהתאם לביקוש, היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהאפליקציה תישאר רלוונטית ועדכנית, ותמשיך להוות מתחרה חזקה ואטרקטיבית בשוק הרווי כל כך.

לפי חוק ה-20/80 שמקובל בעולם השיווק והמכירות, 80% מההכנסות מגיעות בדרך כלל מ-20% מהלקוחות. אותם 20% הם מה שנקרא לקוחות בעלי ערך גבוה, או 'לקוחות הזהב' שחיוניים להצלחה של כל עסק.

הנתונים בשטח מאשרים שאותו חוק חל גם בעולם האפליקציות – לפי בדיקה של חברת השיווק המקוון RaduimOne בתחום אפליקציות המכירות, למשל, רק כ-18% מכל המשתמשים הם בעלי ערך גבוה, אך אותו אחוז של משתמשים אחראי ל-78% מכלל ההכנסות.

כשבוחנים את הנתונים המפורטים בתחומי המכירות השונים באפליקציות, מתגלים נתונים מרשימים עוד יותר – בתחום התקשורת 16% מכלל המשתמשים הם 'משתמשי זהב' שמספקים 85% מכלל ההכנסות, בתחום הספורט 28% מהמשתמשים מספקים 90% מההכנסות ובתחום המוסיקה והספרות 18% מהמשתמשים אחראיים על 99% אחוז מההכנסות! (מקור הנתונים: highstreetapp.com)

לאור זאת שקבוצה קטנה יחסית של לקוחות היא בעלת השפעה גדולה כל כך על מידת ההצלחה של האפליקציה וכמובן גם על גודל ההכנסות, חשוב שכל חברה לפיתוח  אפליקציות תדע בדיוק מי הם לקוחות הזהב, ותבין מה מניע אותם וכיצד ניתן לעודד אותם להיות מעורבים עוד יותר.

כדי לסייע לכם במשימה, הכנו עבורכם כמה עצות לזיהוי ותפעול נכון של לקוחות הזהב:

סיווג קבוצות משתמשים (סגמנטציה)

כדי לדעת מי הם לקוחות הזהב שלכם, אתם צריכים כמובן לבחון קודם כל את כלל הלקוחות. בחינת נתונים כגון סוג המכשיר שבו הלקוחות משתמשים, סוג ומידת הפעילות של לקוחות שונים, רקע דמוגרפי (מיקום, גיל, שפה וכד') וכמובן הרגלי השימוש באפליקציה, תאפשר לכם לזהות קבוצות נבדלות של משתמשים.

לשם כך תוכלו להיעזר בשאלות הבאות:

• מהו פרופיל המשתמש באפליקציה שלנו וכיצד אנו מסווגים את הלקוחות כעת?
• מהן הפעולות בעלות הערך הרב ביותר באפליקציה שלנו?
• כיצד אנחנו מגדירים נאמנות של לקוחות?
• כמה לקוחות מצטרפים לאפליקציה בזמן נתון וכמה נוטשים באותו זמן?

איתור לקוחות הזהב

לאחר שאספתם את המידע הנדרש וזיהיתם קבוצות משתמשים, הגיע הזמן להגדיר את קבוצת המשתמשים בעלי הערך הרב ביותר שהם משתמשי הזהב שלכם.

אז איך קובעים מי הם 'משתמשי הזהב' שלכם?

חברת RaduimOne, למשל, מגדירה את משתמשי הזהב כאותם לקוחות שיצרו הכנסה על ידי ביצוע רכישות באפליקציה, או שהשתמשו באפליקציה כל יום במהלך 30 הימים האחרונים. אלו הם הלקוחות הנאמנים ביותר למותג שלכם ואלה שמשתמשים באפליקציה באופן העקבי והתכוף ביותר.

אך כמובן שהגדרת משתמשי הזהב תלויה גם בסוג האפליקציה, אורך חייה וביעדים הספציפיים של המפתחים, ולכן, שיטת החישוב הנ"ל לא בהכרח תתאים לכל אחד. שיטה טובה וכללית יותר לאיתור משתמשי הזהב שלכם היא לבחון את הרגלי השימוש, ולאתר את אותם לקוחות שזוכים לציון גבוה בשלושת התחומים החשובים ביותר:

• השלמת פעולות – כגון הרשמה לניוזלטרים, הורדת תוכן, הצטרפות למועדון וכד'
• מעורבות – Engagement
• שיתוף והמלצות – עד כמה הלקוח משתף וממליץ לאחרים.

אותם לקוחות שזוכים לציון הממוצע הגבוה ביותר בכל שלושת המדדים הם הלקוחות בעלי הערך הגבוה ביותר.

זיהוי תחושות (sentiment)

בנוסף למדדים כמותיים שבהם דנו בסעיפים הקודמים, יש מדד חשוב נוסף, אולי החשוב מכולם, שאותו קצת יותר קשה לחשב במספרים – מדד התחושה.

התחושה היא הגורם המניע את פעילות הלקוחות. בין אם המשתמש מבצע רכישה, מעניק חוות דעת, או משתף את האפליקציה, תמיד יש רגש כלשהו המניע אותו לבצע את אותה פעולה. ובין אם מדובר ברגשות שליליים או חיוביים, התפקיד שלכם הוא ללמוד לזהות אותם וללמוד כיצד הם מניעים את הלקוחות.

הבנת התחושות היא גם חיונית לזיהוי הלקוחות בעלי הערך הרב ביותר. המשוואה כאן היא פשוטה – ככל שלקוח מביע עמדה חיובית יותר לגבי האפליקציה והמותג כך גדל הסיכוי שהם לא רק ישתמשו בה יותר אלא גם ישתפו, ישאירו ביקורות חיוביות וימליצו עליה לחברים. כל אלה הם כלים שיווקיים יקרים מפז, שכן הם מספקים לכם פרסום חיובי אפקטיבי וחינמי.

אז איך מזהים תחושות?

כאמור, התחושות לא ניתנות למדידה מדויקת, אבל בכל זאת ניתן לקבל רושם ברור לגבי הרגש הרווח בקרב הלקוחות על ידי בחינת כל אותם כלים המאפשרים להם להביע את דעתם לגבי האפליקציה באופן ישיר או עקיף, כולל דירוגים וביקורות בחנויות, שיתופים והמלצות ברשתות חברתיות, וכמובן תגובות ישירות שנשלחות לחברה.

בשנת 2016 כבר היו 2.2 מיליון אפליקציות ב-Google Play וכ-2 מיליון בחנות של אפל. עבור היזמים, המשמעות היא שהתחרות קשה מתמיד, וגם בעלי אפליקציות ותיקות צריכים להישאר כל הזמן עם היד על הדופק כדי להבטיח שהאפליקציה תישאר רלוונטית, ותזכה לדירוג גבוה והצלחה בקרב המשתמשים.

לכן, אם אתם מרגישים שהאפליקציה שלכם טובעת בתחרות ומתחילה לאבד מומנטום, סימן שהגיע הזמן לעשות הערכת מצב, ולבחון מה לא עובד ואיך ניתן להפיח בה קצת רוח חיים חדשה. אחרת, יש סבירות גבוהה שהמתחרים יתפסו את מקומכם במהירות.

אז איך מפיחים חיים חדשים באפליקציה ותיקה?

הבינו את המצב

ראשית, אם אתם מתחילים לזהות מגמה של ירידה או האטה בכמות ההורדות, אל תניחו שמדובר בטרנד זמני שיעבור. אמנם בכל עסק יש עליות וירידות, אבל כשמסתמנת מגמה ברורה של האטה חשוב שתבחנו את הנתונים לעומק ותעשו מאמץ להבין אם מדובר בירידה עונתית, התואמת את התחזיות ואת התחום שבו אתם עוסקים, או שהירידה מצביעה על בריחת לקוחות.

ההבנה שיש בעיה היא השלב הראשון והחשוב ביותר לקראת מציאת פתרון.

חדדו יעדים

אם הבנתם שאכן מדובר בירידה בביקוש, השלב הבא הוא לאבחן את הגורמים לבעיה – כלומר, למה הלקוחות כבר לא מגיעים?

לשם כך כדאי תחילה לחזור לנקודת המוצא ולשאול את עצמכם מה היתה מטרת האפליקציה מלכתחילה, והאם היא עדיין רלוונטית ליעדים של העסק כפי שהוא היום. אם נוצרו שינויים ביעדי העסק לאורך זמן יתכן שהאפליקציה כבר לא משקפת אותם, או שהיא יוצרת בלבול בקרב הלקוחות.

לכן, חשוב לחזור לנקודת הבסיס ולוודא שהיעדים שלכם מוגדרים וברורים ושהאפליקציה משקפת אותם נאמנה ומשרתת את מטרתה בצורה הטובה והידידותית ביותר למשתמשים.

*יש לכם רעיון לאפליקציה חדשה או שיפור האפליקציה הנוכחית שלכם? עם Anyapp תוכלו להביא את הרעיון שלכם למציאות וגם להפיח חיים באפליקציות קיימות!

אתרו בעיות תפעול

לאחר שווידאתם שהיעדים שלכם מוגדרים ובאים לידי ביטוי באפליקציה, הגיע הזמן לבחון את כל הגורמים התפעוליים שעשויים לגרום ללקוחות לעזוב. כלומר, יש לבחון את תפקוד האפליקציה ואת הרגלי הגלישה של המשתמשים ולנסות לאתר נקודות תורפה שעשויות לגרום למשתמשים לעזוב כגון באגים, קריסות, טעינה איטית של מסכים, וכמובן ממשק משתמש לא ידידותי.

איתור הגורם, או הגורמים לירידה בשימוש, הוא שלב חיוני בדרך להיפוך המגמה.

הישארו עדכניים, רלוונטיים ובלתי נשכחים

בתחום שבו הטכנולוגיה, הסגנון והטרנדים מתחלפים במהירות כל כך גבוהה, לעיתים גם תפקוד תקין אינו מספיק כדי למנוע מהלקוחות לעבור למתחרים.

כריסטינה טרמפוטה, שותפה ומנהלת בחברת GCM Squared, עובדת על נושא השיווק ואסטרטגיית המובייל עם חברות מובילות בארה"ב. לטענתה, כל תהליך של החייאת אפליקציה צריך להתחיל עם מה שבאנגלית נקרא בקצרה The 3 R’s – Recent Relevant and Remembered, ובתרגום חופשי נקרא לו היעד המשולש של זכירות, רלוונטיות ועדכנות:

עדכנות – האמריקאי הממוצע משתמש בפחות מ-30 אפליקציות בחודש הכוללות את כל תחומי הגלישה – בידור, עסקים, קניות, רשתות חברתיות וכו'. כדי שתזכו להיות בין אותן אפליקציות נבחרות, חשוב לוודא שהאפליקציה שלכם מעודכנת הן מבחינת העיצוב והתשתית, והן מבחינת התוכן המוצע לגושים.

רלוונטיות – הרלוונטיות קשורה לנושא העדכנות, אבל הכוונה כאן היא גם ליצירת קשר עם הגולשים בזמן הנכון. יש דרכים רבות להגיע ליעד הזה בהתאם לסוג האפליקציה והמודל העסקי שלכם – למשל, שימוש בהודעות פוש כדי להזכיר לגולשים על מבצעים או אירועים, עדכונים על שירותים, התראות בהתאם למיקום, או כל אמצעי אחד שמזכיר לגולשים שאתם קיימים ומניע אותם להיכנס לאפליקציה בתזמון הנכון.

זכירות – אחת הדרכים הטובות ביותר לבלוט בין המתחרים ולגרום למשתמשים לזכור את האפליקציה שלכם, וכמובן גם לחזור אליה, היא על ידי מתן תמריצים שיעודדו אותם להיכנס לעיתים קרובות. את התמריצים הספציפיים יש לבחור כמובן, בהתאם לסוג העסק ואופי קהל היעד, אבל כמעט בכל תחום ניתן למצוא כלים כלשהם, בין אם מדובר בהשגת יעדים כלשהם, מתן פרסים או כל דבר אחר שתבחרו על מנת להניע את הגולשים להיכנס לעיתים קרובות.

מאפיין הממשק צפוי ללוות אתכם לאורך כל שלבי הפיתוח. בחירה מוצלחת של מאפיין ממשק תאיץ את הביצוע ותעלה את שימושיות האפליקציה. בחירה פחות מוצלחת עלולה לקבור את המיזם. צריך לדעת איך לבחור מאפיין ממשק: בעיקר לוודא שמאפיין הממשק מבין את הקשר שבין ממשק המשתמש למשתמשים. רצוי שתכירו את העלויות הכרוכות בעבודתו וצורות עבודה חדשות שיכולות לחסוך לכם סכומים משמעותיים. במאמר אתן את הכלים הדרושים לצורך כך.

למה אפיון? באיזה שלב בעבודה בוחרים מאפיין ממשק?

אוקיי, יש לכם רעיון מוצלח לאפליקציה או למוצר חדשני ואתם להוטים לצאת לדרך. אתם יודעים שלחוויית המשתמש ולאפיון הממשק עשויה להיות השפעה קריטית על סיכויי הצלחתכם. עכשיו אתם מחפשים מישהו שיעזור לכם לאפיין ולהגדיר את האפליקציה שלכם. המישהו הזה – ניקרא לו בפוסט הזה "מאפיין הממשק" – יעזור לכם להבין עבור מי מיועדת האפליקציה וישרטט את המסכים שבה כך שהשימוש בהם יהיה פשוט ונוח. מהמסכים המשורטטים האלו תוכלו לעבור לעיצוב ותכנות האפליקציה. לכן חשוב שתבחרו מאפיין ממשק לפני שתבחרו מתכנתים ומעצבים לפיתוח האפליקציה.

מה לשאול מאפיין ממשק? איך לבחון עבודות של מאפיין ממשק? ומה פחות רלוונטי לשאול

קיבלתם כמה המלצות מחברים, וקבעתם פגישה בבית קפה עם מאפיין ממשק. אחרי שהתיישבתם והזמנתם משהו לשתות הגיע זמן הראיון. כמה המלצות: הציגו את עצמכם בקצרה, תנו לו (או לה) לספר על עצמו, ובקשו להציג פרויקט שעשה.

שימו לב, זוהי נקודה קריטית: איך הוא מתחיל את תיאור הפרויקט? האם הוא מסביר את הרקע לפרויקט או עובר ישר להצגת האפליקציה? הבסיס לממשק משתמש טוב היא הבנה טובה לגבי מיהו המשתמש. לכן חשוב לשמוע האם מאפיין הממשק הגדיר לעצמו (ותיאר עבורכם) למי מיועדת האפליקציה או הפרויקט. במידה ויש תיאור של קהל או קהלי היעד, האם הם ברורים, מובנים ומובחנים ("אישה בת 30-40, בדיוק אחרי לידת ילדה הראשון, השכלה אקדמית, עובדת במשרה מלאה, הכנסה ממוצעת עד ממוצעת פלוס, גרה בישוב עירוני") או כללים ואמורפיים. דבר נוסף שחשוב לשמוע, איך גובשה זהות המשתמשים? האם המאפיין קיבל מידע מהלקוחות, האם הוא חקר את השוק והאם הוא ראיין משתמשים וצפה בהם בעצמו? בנוסף לכך, האם המרואיין יודע להגדיר מהם תרחישי השימוש העיקריים מבחינתו?

אם המרואיין דילג על תיאור המשתמשים ו/או תרחישי השימוש, זה השלב לבקש אותם באדיבות ובנחישות. אם התשובות שתקבלו יהיו חלקיות ומעורפלות זה בעייתי. אם הוא מסרב (ושואל "למה זה צריך לעניין אתכם?") זה בעייתי מאוד. כמו שאסי כהן אומר, "פה חשדתי !"…

הטעות הנפוצה היא לפתוח את האפליקציה או האתר ולראות אם המסכים "נראים לי". מה הבעיה? כי כדי לדעת אם האפליקציה שימושית ונוחה, צריך לדעת עבור מי היא מיועדת. מניסיוני, יזמים רבים "נופלים" בנקודה זו. מרגע שהם נחשפו למסכי האפליקציה הם נשאבים לבחינת העיצוב ושוכחים לברר מיהם המשתמשים ומהם תרחישי השימוש.

אחרי שקיבלתם את הרקע לגבי המשתמשים ותרחישי השימוש העיקריים זה הזמן לראות את האפליקציה. עכשיו צריך לראות האם האפליקציה אכן שימושית ונוחה לקהל היעד בדפוסי השימוש העיקריים שלהם. האם נוח והגיוני לעבור ממסך אחד לאחר? האם העיצוב מתאים לקהל היעד?

זה הזמן לשאול אם משהו נראה לכם לא ברור או לא הגיוני. חשוב לראות איך המרואיין מגיב לשאלות ולביקורת.

מאפיין עם ניסיון שרלוונטי לסטארט-אפ שלי?

ואולי מאפיין שצבר ניסיון בתחומים אחרים? לקחת מאפיינים חסרי ניסיון מקצועי שרק סיימו את הכשרתם?

הסיכוי שתמצאו מישהו שיש לו ניסיון רלוונטי בדיוק-בדיוק בסטארט-אפ שלכם הוא די נמוך. גם אם תמצאו אחד שכזה ישנו סיכוי סביר שהוא עבד עם מתחרים שלכם עד לא מזמן. ישנו גם סיכוי סביר שהוא לא נאמן למעסיקיו הקודמים. ז"א "פה חשדתי מס' 2 !"…

כולנו נחשפים מתישהו לראשונה לכל תחום. לכן השאלה הנכונה לשאול היא איך המרואיין מצליח להיכנס לתחום חדש עבורו, ללמוד אותו ולהפיק תוצרים מוצלחים. המבט הבוחן והביקורתי על פרויקט שעשה, יסייע להבין את יכולות הלימוד וביצוע של המרואיין.

ומה לגבי מרואיינים חסרי ניסיון שמציגים את פרויקט הגמר שלהם מהלימודים? בעיניי זה לא פוסל אותם, כל עוד הם באים עם יכולות לימוד ומוטיבציה גבוהים. סביר להניח שהעלות שלהם תהייה זולה יותר. קחו בחשבון שהם "מתגלחים על הזקן שלכם" ולכן תצטרכו להיות בבקרה צמודה יותר כלפי עבודתם. ייתכן וכדאי להביא מפקחי איכות בצמתים מרכזיים, אך על כך בהמשך.

תעודה-תעודה שעל הקיר, מה את מספרת?

האם לקחת מאפיין שסיים תואר בארץ או בחו"ל, משנקר, בצלאל או ממסלולי הכשרות?

זו סוגיה שנדונה באינספור דיונים בברנז'ה. מניסיוני אני יכול להעיד שתואר ממוסד אקדמי בארץ או בחו"ל אינו מהווה בהכרח "תעודת-ביטוח" לאיכות שתקבלו. צריך להיות מודעים לכך שמסלולי ההכשרה בעיצוב ממשק (בצלאל, שנקר וכולי) שמים פחות דגש על ניתוח משתמשים ואפיון ממשק. מצד שני, גם העדר תעודה לא יבטיח לכם תוצרים מדהימים.

שניים במחיר אחד

מעצב שגם מאפיין? מפתח שגם מאפיין? מאפיין-מעצב-מפתח?

שאלה נפוצה שעולה היא האם לקחת מעצב שגם יאפיין את ממשק המשתמש. לכאורה יש בכך רק יתרונות: אין צורך להעסיק שני ספקים ואפשר לחסוך תיאומים ועלויות. גם ההיצע של מעצבים "שעושים גם UX" הוא גדול למדי. בפועל זוהי נקודה שעלולה להתגלות כבעייתית ושכרוכה בלא מעט סיכונים. העיצוב עובד באמצעות צדדים רגשיים-חווייתיים ואסטטיים במוחנו. ניתוח המשתמשים ומשימותיהם דורש יכולות אנליטיות, ששונות מאוד מהיכולות הנדרשות לעיצוב. השילוב בין שתי היכולות הוא די נדיר. בד"כ היכולת היותר דומיננטית של מעצבים היא לעצב. קחו בחשבון שזה עלול לבוא על חשבון יכולות האפיון שלהם (מה שאומר שתהייה אפליקציה סופר מעוצבת אך לא שימושית…).

אפשרות נוספת שעולה היא לקחת מתכנת או חברה שיבצעו גם את אפיון ממשק האפליקציה. גם כאן נראה שניתן לקבל שנים במחיר של אחד. מתכנתים רבים מוכשרים מאוד במלאכת התכנות אך מקשים "להיכנס לראשם" של המשתמשים, להבין ולהרגיש את המשתמשים. גם כאן רצוי לוודא שהמפתח אכן יודע לחקור משתמשים ולראות את החיבור בניהם לבין הצרכים העסקיים.

נדיר מאוד לפגוש מאפיין-מעצב-מפתח שגם מוכשר בכל אחד מהתחומים.

ואולי בעצם אני אאפיין בעצמי?

סיכויים, סיכונים ואלטרנטיבה פחות מוכרת (חניכה ע"י מאפיין)

זו אפשרות שבדרך כלל אינה מוכרת לרוב האנשים. לחלק מהיזמים יש יכולות ניתוח ואפיון בסיסיות. ניתן לקחת מאפיין ממשק מנוסה שילווה אתכם בביצוע מחקר המשתמשים, ישרטט עבורכם את המסכים העיקריים ושיחנוך אתכם כשתשרטטו את שאר המסכים. זה ידרוש מכם השקעה של לימוד בסיסי של תחום האפיון וזמן בעת ביצוע האפיון. מאידך תוכלו לחסוך עלויות רבות ותבינו טוב יותר איך עובדת האפליקציה. הידע הזה ישמש אתכם בהמשך, בעת ביצוע העיצוב והתכנות.

אז כמה זה עולה

תעריפים, תשלום גלובלי או שעתי וכל הדברים הכספיים הלא נעימים.

יזמים רבים שואלים שאלה פשוטה ומתבקשת: כמה יעלה לי כ-ל האפיון? הם רוצים מספר מדויק כדי לדעת אם ולמה התקציב יספיק להם. בפועל קשה מאוד לחזות בתחילת הדרך את העלות הכוללת. פעמים רבות מתגלות דרישות חדשות לגבי תרחישי שימוש תוך כדי ניתוח המשתמשים ואפיון הממשק. לעיתים מתגלים מתחרים שמחייבים שינוי כיוון ופתרונות חדשים. גם לרמת ההקפדה ולאופי האינטראקציה עם הלקוח תהייה השפעה משמעותית לגבי הזמן שיידרש לביצוע האפיון.

מה כן ניתן לתת? בתום כל שלב ניתן לחזות בוודאות גדולה יחסית את עלות השלב הבא (לדוגמא: בתום המחקר ניתן להעריך את היקף בניית מפת האפליקציה/האתר). בנוסף לכך ניתן לבקש את התעריף לשעה.

מידע נוסף: סקר שכר ותעריפים 2015 של UXI, ארגון חוויית משתמש בישראל https://uxi.org.il/pages/19305

אם כן תקבלו הערכת מחיר לכל האפיון קחו בחשבון שהיא תהייה עבור גרסה מאוד בסיסית (Proof of concept) וששינויים ותוספות ידרשו תקציב נוסף.

כימיה אישית

בוחרים שותף לדרך ארוכה ולעבודה עם כ-ל הצוות

לכאורה אתם בוחרים מישהו שישרטט לכם את מסכי האפליקציה וזהו. המציאות בפועל מורכבת יותר. המישהו הזה צריך לגלות איתכם את הבידול העסקי של המיזם שלכם ולהביא אותו לידי ביטוי בממשק שימושי ונוח. עבודתו לא מסתיימת בשרטוט הממשק. הוא צריך להנחות את המעצבים לגבי מלאכת העיצוב הגרפי, לבקר את תוצריהם, לתקשר את הממשק למפתחים, להתאים אותו כשיתגלו בעיות או נקודות פתוחות, לבחון שהממשק שתוכנת אכן מתאים למשתמשים ולתקן בהתאם.

חשוב לבחור מישהו שידע לתקשר עם כ-ל חברי הצוות: היזמים, המעצבים, מנהלי הפיתוח והמפתחים, אנשי התוכן והשיווק ובודקי התוכנה.

סיכום

יזמים רבים זקוקים לאפיון ממשק טוב כדי לממש את מטרותיהם. מאידך, יזמים מעטים התנסו בעבודה עם מאפייני ממשק או בבחירת מאפייני ממשק. חשוב לדעת מתי ואיך לבחור מאפיין ממשק.

אודות שי גרנות: שי מאפיין ממשקי משתמש במשך למעלה מעשור, בשש השנים האחרונות כפרילנסר עצמאי. קודם לכן עבד בחברת ייעוץ ובצוותי חווית-משתמש במספר חברות. לקוחותיו של שי מגוונים: החל מסטארט-אפים עם רעיון (וניצוץ בעיניים) ועד חברות גדולות ומבוססות. הוא אוהב לשמוע את הסיפור של החברה והמשתמשים ולספר אותו באמצעות ממשק משתמש.

אתר: www.linkedin.com/in/shaigranot

האם בהגנה על אפליקציה מדובר בפטנט או כלום? ממש לא! ישנן דרכים אפקטיביות לשמירה על האפליקציה שלך.

רוב היזמים בעולם הטכנולוגי (ובעיקר כאלו שעושים בו את הצעדים הראשונים ממש) מכירים רק מונח אחד בכל הנוגע להגנה על רעיונות חדשים: רישום פטנט. מבחינתם, הגישה היא אחת, 'פטנט או כלום'.

בהתאם לגישה זו, הם ממהרים באופן אוטומטי כמעט להגיש בקשה לרישום פטנט על הרעיון שלהם ואם זו לא מתקבלת, מבחינתם אין שום דרך אחרת להגן על הרעיון. כך הם שמעו, כך הם למדו מסביבתם – וזו טעות, פעמיים. הטעות הכפולה הזו יכולה לעלות להם ביוקר, עד כדי אבדן כל הזכויות על הרעיון שהם בעצמם הגוּ. כעת, נעשה סדר בדברים, כדי לחסוך לכם המון זמן, כאב ראש, דאגות וכסף בעתיד הקרוב והרחוק.

פטנט על חידוש טכנולוגי? כן.

פטנט על אפליקציה? לא.

הדבר הראשון שחשוב לדעת בכל הנוגע למושג המדובר ביותר בעולמם של היזמים הטכנולוגיים, 'הפטנט', הוא שפטנט אינו מעניק הגנה על כל רעיון בתחום.

אלו הפרמטרים אשר לפיהן נקבע אם רעיון מסוים מתאים לרישום כפטנט:

1. הרעיון משקף מוצר או תהליך המשתייך לעולם הטכנולוגי.

2. הרעיון חדש, מועיל ומציע התקדמות המצאתית.

3. אפשר להשתמש ברעיון שימוש תעשייתי.

קל לקבוע כי כל מוצר טכנולוגי – החל בטלסקופ חדשני, דרך מכונית שמונעת בטכנולוגיה מהפכנית ועד שבב שפועל בדרך מיוחדת – עומד בהגדרות הללו. אך מה בנוגע לאפליקציה? כאן התחום אפור הרבה יותר.

האפליקציה ה'ממוצעת' נתקלת בשתי בעיות כשהיא נבחנת במבחן רישום הפטנט: קשה להגדיר אותה כמוצר או כתהליך, ולרוב היא אינה ניתנת לשימוש תעשייתי. לכן ברוב המכריע של המקרים אפליקציות לא יאושרו כפטנטים (אלא אם כן הן כוללות טכנולוגיה חדשנית, ואז רק היא תירשם כפטנט – אך זהו כבר עניין אחר).

לכן, הגנה על אפליקציה יכולה להיעשות באמצעות:

פורמט זכויות יוצרים בינלאומי

מאחר שרוב האפליקציות הקיימות היום, כפי שהסברנו למעלה, אינן מתאימות לדרישות רישום הפטנט – המסקנה ברורה: צריך לחשוב אחרת. וחשוב להדגיש כי ישנן אלטרנטיבות לרישום הפטנט. אפליקציה שאינה מתאימה להגדרה זו, יכולה עדיין להיות מוגנת כך שאיש לא יוכל 'לגנוב' את הרעיון ולבצע בו שימוש לא חוקי.

לא לחינם אנחנו מדגישים את העניין הזה. יזמים רבים טועים לחשוב שאם האפליקציה שלהם נדחתה או אינה מתאימה לרישום פטנט, הם למעשה נותרים חסרי הגנה. ההנחה הזו נובעת, בין היתר, מהמצב בראשית תקופת הסמארטפונים והאפליקציות, אז הרגולציה בכל העולם לא הייתה מוכנה עדיין למהפכה החדשה ולא ידעה כיצד להתמודד עם היזמים הרבים שביקשו להגן על הרעיונות שלהם, רעיונות שאינם עונים על הגדרת הפטנט.

אבל – וזה הדבר החשוב ביותר – העולם יָדַע כמו תמיד להתאים עצמו למציאות החדשה, ולהעמיד לרשות היזמים אפשרויות להגנה על אפליקציות, גם אם אלו אינן מתאימות להגדרה כפטנטים. אחת האפשרויות היעילות ביותר כיום היא הגנה באמצעות פורמט, שבו מתוארת האפליקציה על כל צדדיה (דומה לנעשה ברישום פטנט). אותו פורמט, אם ייכתב וינוסח כראוי, יוכל להגן על האפליקציה מכל בחינה שהיא, גם אם זו לא מוגנת כפטנט.

תהליך רישום פטנט על אפליקציה

יש לך רעיון לאפליקציה חדשה, ועכשיו אתה רוצה להגן עליו מפני העתקות. רישום פטנט לאפליקציה יכול להיות אחד מהדרכים להגן על הרעיון שלך. הנה כמה צעדים שיעזרו לך להבין את התהליך:

הבנת הפטנט

פטנט הוא זכות משפטית שניתנת לממציאים על המצאותיהם. הפטנט מעניק לממציא זכות בלעדית להשתמש בהמצאה, לייצר אותה, למכור אותה או להרשות לאחרים להשתמש בה לתקופה מוגדרת של זמן. כשמדובר באפליקציות, הפטנט מתמקד בדרך כלל בטכנולוגיה הייחודית שמאחוריהן ולא ברעיון הכללי.

בדיקת כשירות לרישום פטנט

לפני שתתחיל בתהליך הרישום, חשוב לבדוק אם האפליקציה שלך עומדת בדרישות הכשירות לפטנט. האפליקציה צריכה להיות:

• חדשה: הרעיון או הטכנולוגיה לא פורסמו לפני כן.
• לא מובנת מאליה: הטכנולוגיה לא צריכה להיות שינוי קל או ברור למישהו בתחום.
• מועילה: האפליקציה צריכה לספק פתרון מעשי לבעיה מסוימת.

חיפוש פטנטים קיימים

לפני הגשת בקשה לפטנט, חשוב לבצע חיפוש פטנטים קיימים כדי לוודא שהרעיון שלך לא הוגש כבר על ידי מישהו אחר. ניתן לבצע חיפושים במאגרי פטנטים אונליין, כמו Google Patents או באתרי משרדי הפטנטים הלאומיים.

הכנת הבקשה

אם האפליקציה שלך עומדת בדרישות, השלב הבא הוא הכנת הבקשה לפטנט. הבקשה כוללת:

• תיאור מפורט של ההמצאה: כולל שרטוטים והסברים טכניים.
• תביעות פטנט: שמגדירות את היקף ההגנה המשפטית שאתה מבקש.

הגשת הבקשה

לאחר שהכנת את הבקשה, יש להגיש אותה למשרד הפטנטים הרלוונטי. תהליך זה עשוי לקחת זמן וכולל תשלום אגרות. לעיתים כדאי לשקול להיעזר בעורך פטנטים מקצועי שידריך אותך בתהליך ויוודא שהבקשה שלך מוגשת בצורה נכונה.

קבלת הפטנט

לאחר הגשת הבקשה, משרד הפטנטים יבחן אותה ויחליט אם להעניק לך פטנט. אם הבקשה מאושרת, תקבל פטנט שיגן על האפליקציה שלך לתקופה מסוימת (בדרך כלל עד 20 שנה). בתקופה זו תהיה לך זכות בלעדית להשתמש באפליקציה, לייצר אותה, למכור אותה או להרשות לאחרים להשתמש בה.

כיצד Any app יכולה לעזור לך עם הרעיון לאפליקציה ושמירה עליו כפטנט

ייעוץ והכוונה ראשונית

כאשר יש לך רעיון לאפליקציה, Any app יכולה לספק ייעוץ והכוונה ראשונית. החברה תעזור לך להבין את הצרכים והמטרות של האפליקציה שלך, להבהיר את הרעיון ולזהות את הפונקציות המרכזיות. הם יכולים לסייע לך בתכנון הראשוני ולבדוק את הכדאיות של הרעיון.

פיתוח אבטיפוס

Any app מציעה שירותי פיתוח אבטיפוס, שיעזרו לך ליצור גרסה ראשונית של האפליקציה. האבטיפוס יאפשר לך לבדוק את הרעיון, לקבל משוב מהמשתמשים הפוטנציאליים ולבצע שיפורים לפני הפיתוח המלא. פיתוח אבטיפוס גם יכול לסייע לך להראות את הרעיון שלך למשקיעים או שותפים פוטנציאליים.

הגנה על הרעיון

לפני שאתה ממשיך לפיתוח מלא, Anyapp יכולה לעזור לך לבדוק את האפשרות לרישום פטנט על הטכנולוגיה הייחודית של האפליקציה או רישום בפורמט זכויות יוצרים כפי שציינו לעיל. נספק לך ייעוץ משפטי ולחבר אותך לעורכי פטנטים מקצועיים שיבדקו את הרעיון שלך ויעזרו לך בהכנת הבקשה לפטנט.

שלבי ההגנה על הרעיון:

1. בדיקת כשירות לפטנט: נעזור לך להבין אם הרעיון שלך עומד בדרישות הפטנט.
2. חיפוש פטנטים קיימים: נבצע חיפוש פטנטים כדי לוודא שאין פטנטים דומים כבר קיימים.
3. הכנת הבקשה לפטנט: נעזור לך בהכנת הבקשה לפטנט, כולל תיאור מפורט של הטכנולוגיה ותביעות הפטנט.
4. הגשת הבקשה: נסייע לך בהגשת הבקשה למשרד הפטנטים הרלוונטי ותלווה אותך בתהליך הבדיקה.

פיתוח מלא והשקה

לאחר שיש לך אבטיפוס והגנה על הרעיון, Anyapp תעזור לך בפיתוח האפליקציה המלאה. נטפלו בכל שלבי הפיתוח, כולל עיצוב ממשק המשתמש, פיתוח צד השרת וצד הלקוח, בדיקות איכות והשקה.

תחזוקה ושדרוגים

לאחר ההשקה, נציע לך שירותי תחזוקה ושדרוגים כדי להבטיח שהאפליקציה שלך תישאר עדכנית ותתפקד בצורה הטובה ביותר. אנו יכולים לסייע בהוספת תכונות חדשות, תיקון באגים ושיפורים לפי הצורך.

לסיכום

Any app היא חברה לפיתוח אפליקציות מקצועית ויכולה לסייע לך בכל שלבי הפיתוח והגנה על הרעיון שלך. מהייעוץ הראשוני, דרך פיתוח האבטיפוס, ועד הפיתוח המלא והגנה על הפטנט – Any app מספקת תמיכה מקיפה ואיכותית שתעזור לך להפוך את הרעיון שלך למציאות מוגנת ומצליחה.

במאמר הקודם הסברנו מהו ערך המשתמש באפליקציה, מה חשיבותו ואילו כלים נדרשים כדי לאמוד אותו. במאמר הבא נבחן כיצד ניתן לשפר את ערך המשתמש, על מנת להגדיל את הרווחיות של האפליקציה שלכם.

למה חשוב כל כך להגדיל את ערך המשתמש?

יש שתי דרכים להגדלת הרווחיות של אפליקציה – למשוך משתמשים חדשים או להתמקד בשימור הלקוחות הקיימים והגדלת ערך המשתמש. מחקרים מראים שהגישה השנייה היא הרבה יותר אפקטיבית ליצירת גידול עקבי ובר-חיזוי בהכנסות.

למרות זאת, חברות רבות משקיעות הרבה יותר זמן וכסף בהשגת לקוחות חדשים מאשר בשימור והגברת המעורבות של הקיימים. למעשה, דו"ח של Econsultancy מראה שלמרות ההוכחות לערך הרב יותר של שימור לקוחות, רק-16% מהחברות מתמקדות יותר בשימור מאשר בגיוס לקוחות.

אם החברה שלכם לא נמנית על המיעוט הזה, יתכן שאתם מבזבזים משאבים שיכלו להועיל לכם יותר אם הייתם מתמקדים בשימור לקוחות והעלאת ערך המשתמש.

5 דרכים להעלאת ערך המשתמש

יש מספר שיטות יעילות לשיפור ערך המשתמש, המתאימות לאפליקציות מסוגים שונים, אך המשותף לכולן הוא שהמטרה הסופית היא להבטיח את שביעות הרצון של המשתמשים באפליקציה, שכן בסופו של דבר, משתמשים מרוצים הם אלה שחוזרים ומשתמשים באפליקציה ואף ממליצים עליה לחברים.

1. אופטימיזציה של תהליך האונבורדינג

אונבורדינג (onboarding), הוא אחד מהגורמים החשובים ביותר להצלחה של אפליקציה, שכן זהו השלב שבו משתמש חדש נחשף לראשונה לאפליקציה ומגלה איך היא עובדת. כלומר, זהו הרושם הראשוני שלכם וכידוע – רושם ראשוני אפשר לעשות רק פעם אחת.

לפיכך, על מנת ליצור רושם חיובי כבר מהרגע הראשון, שיגדיל את הסיכוי שהגולש יבחר להמשיך ולהשתמש באפליקציה, חוויית האונבורדינג צריכה להיות נוחה, פשוטה ומותאמת אישית.

מידע נוסף על יצירת חווית אונבורדינג מיטבית תוכלו למצוא במדריך שלנו לשיפור חווית משתמש באפליקציה.

 

2. שימוש נכון בהודעות פוש

ככל שתשכנעו משתמשים רבים יותר להירשם לקבלת הודעות פוש, כך גדלה היכולת שלכם להיעזר בהודעות כדי לעודד את המשתמשים להיות פעילים יותר באפליקציה. עם זאת, כפי שציינו כבר בעבר, חשוב לבצע שימוש חכם בהודעות ולהיזהר שלא יהפכו למטרד, אשר יגרום למשתמשים לבטל את ההרשאה לשליחת הודעות או אפילו להסיר את האפליקציה כולה.

לכן, כדי שההודעות יהיו אפקטיביות ולא יהפכו לפולשניות, חשוב לתכנן אסטרטגיה חכמה לשליחת הודעות פוש, המבוססת על סגמנטציה, התאמה אישית ומתן אפשרות בחירה לגבי סוג ותכיפות ההודעות שהמשתמשים מקבלים.

3. שימוש ב-Deep Linking

Deep Linking במובייל מאפשר למשתמשים להגיע למידע רב יותר מבלי לצאת מהאפליקציה. כך, למשל, כשלקוח לוחץ על קישור לסיפור חדשותי באפליקציית טוויטר, הוא נשאר למעשה בתוך האפליקציה, מה שהופך את החוויה לנוחה יותר עבור המשתמשים ובמקביל משאירה אותם זמן רב יותר באפליקציה.

4. זכרו תמיד את קהל היעד

כדי להגדיל את ערך המשתמש עבורכם, אתם צריכים לזכור תמיד את הערך שאתם מספקים למשתמש. כלומר, אתם צריכים לקבל החלטות מבוססות-משתמש לאורך כל חיי האפליקציה. לכן, חשוב שתזכרו תמיד את קהל היעד שלכם ואת הצורך שאתם מספקים עבורו ולדאוג לענות על הצורך הזה בדרך הטובה ביותר, באמצעות כל הכלים העומדים לרשותכם, כולל:

• חוויית שימוש נוחה יותר – הקפידו ליצור ממשק נוח וקל לתפעול והמשיכו לשפר אותו לאורך זמן.
• מבחר גדול יותר של כלים או מוצרים – ודאו שאתם עונים לכל הדרישות של הלקוחות.
• מתן תמיכה ומענה לשאלות – ספקו ללקוחות מגוון ערוצים ליצירת קשר והקפידו לענות לפניות כמה שיותר מהר, גם אם מדובר בביקורות שליליות. הקשר הקבוע עם הלקוחות יאפשר לכם להכיר אותם טוב יותר ולדעת איך לשפר עוד יותר את השירות.

5. עודדו המלצות מפה לאוזן

רשתות חברתיות יכולות לשמש לא רק כערוץ תקשורת אפקטיבי עם הלקוחות, אלא גם כפלטפורמה שבה לקוחות יכולים לשתף את התרשמותם מהאפליקציה עם מאות ואף אלפי חברים בכל פעם. כך, המשתמשים שלכם, מעבר לחשיבותם כלקוחות פעילים, יכולים גם להפוך למפרסמים שלכם וכך להגדיל עוד יותר את ערך המשתמש של האפליקציה שלכם.

ערך המשתמש באפליקציה, הוא אחד המדדים החשובים בארגז הכלים של מפתחי אפליקציות. למעשה, ההבדל בין אפליקציות שנמכרות במיליוני דולרים לבין אלה שלא מניבות אפילו שקל אחד נעוץ לעיתים קרובות בגורם אחד בלבד – עד כמה מפתחי ומשווקי האפליקציה מבינים את ערך המשתמש שלהם.

בסקר שנערך על ידי פלטפורמת Tapdaq, בקרב 60 מפתחי אפליקציות, 100% מהם טענו שערך המשתמש הוא המדד החשוב ביותר בתחום שיווק האפליקציות, אך עם זאת אותה חברה גילתה גם שרק אחד מכל עשרים מפתחים טורחים למדוד את ערך המשתמש.

אז מהו בעצם ערך משתמש?

ערך משתמש (Life Time Value), או ערך חיי לקוח, הוא מדד הערך שמתקבל מכל לקוח לאורך התקופה שבה הוא משתמש באפליקציה.

מילת המפתח כאן היא ערך, שכן ערך הלקוח הוא גורם המושפע לא רק לפי סכום הכסף שהכניס משתמש ספציפי לאפליקציה, אלא גם על ידי דברים אחרים שהוא מספק שתורמים להגדלת ההכנסות באופן עקיף כגון המלצות מפה לאוזן, שיתוף ברשתות חברתיות וכמובן גם הכנסות שמגיעות מקניות באפליקציה ופרסומות.

כך, למשל, לקוח מסוים שלא הוציא שום כסף בתוך האפליקציה, אבל שיתף אותה עם חברים רבים בפייסבוק, שכתוצאה מכך חלקם הורידו את האפליקציה והפכו ללקוחות קבועים, עשוי להיות בעל ערך רב יותר מלקוח שכן שילם על שירות כלשהו.

הערה – באנגלית הביטוי Life Time Value מתייחס לממוצע של כלל הלקוחות, בעוד שהביטוי Customer Life Time Value – CLTV מתייחס לערך הממוצע של לקוח בודד לאורך כל זמן השימוש שלו באפליקציה.

בהמשך הכתבה נשתמש פשוט במושג ערך משתמש.

למה חשוב לדעת את ערך המשתמש

ערך המשתמש הוא אחד משני הגורמים שקובעים אם האפליקציה תצליח או תיכשל (כשהגורם השני הוא ה-Customer Acquisition Cost). בכל עסק, כדי לחשב את מידת רווחיותו, מודדים את כמות ההכנסות ומפחיתים את ההוצאות כדי לחשב את הרווח הסופי וכתוצאה מכך, את רווחיות העסק.

בתחום האפליקציות, ערך המשתמש מהווה אומדן להכנסות, כך שאם נכניס אותו לאותה משוואה, הוא חייב להיות שווה או גבוה מההוצאות (CAC) כדי שהאפליקציה תהיה רווחית. למעשה, היחס בין ערך המשתמש לעלות השגת משתמש (Customer Acquisition Cost) צריך להיות לפחות 3 ל-1, כלומר – ערך המשתמש צריך להיות גבוה פי 3 מעלות השגתו של המשתמש כדי שהאפליקציה תיחשב מצליחה.

בנוסף, חישוב ערך המשתמש מאפשר גם לקבוע אם קיימת האפשרות להגדיל את הרווחים ואם כן, כיצד.

איך מודדים ערך משתמש באפליקציה

כדי לקבוע את ערך המשתמש באפליקציה שלכם, תדרשו לבחון כמה גורמים שונים שמהם האפליקציה מניבה ערך, כשעלייה במדד של כל אחד מהגורמים הללו תתרום לעליית ערך המשתמש:

1. נתוני שימור לקוחות – ברוב המקרים, השגת לקוחות בפני עצמה, כלומר, ההגעה לנקודה שלקוח מתקין את האפליקציה, לפני השימוש, היא תהליך שכרוך בהפסד כספי. רק ברגע שהלקוח מתחיל להשתמש באפליקציה, מתחילים להיכנס לתמונה הרווחים. לכן, ישנה חשיבות רבה לשימור משתמשים לאורך זמן.
2. מונטיזציה – כיצד האפליקציה מייצרת הכנסות? האם ההכנסות מגיעות מפרסומות, רכישות בתוך האפליקציה או מנויים? ואילו ממקורות ההכנסה הללו הם הרווחיים ביותר?
3. מידת הוויראליות – כמה משתמשים יש לאפליקציה שלכם ועד כמה מאגר הלקוחות שלכם משתף אותה עם חברים ומביא לקוחות חדשים? (מוזמנים לקרוא מאמר שכתבנו בנושא ויראליות באפליקציות)
4. הכנסה ממוצעת למשתמש (ARPU) – זהו פשוט סכום ההכנסות הכולל מהאפליקציה חלקי מספר ההורדות.
5. הכנסה ממוצעת עבור משתמש יומי פעיל (ARPDAU) – זהו נתון דומה להכנסה ממוצעת למשתמש אך כאן החישוב נעשה על בסיס משתמשים פעילים, כלומר, כדי לחשב את הנתון יש לחלק את ההכנסות היומיות במספר המשתמשים הפעילים היומי.

חישוב ערך המשתמש

יש מספר דרכים לחשב את ערך המשתמש, אנחנו נציג את שתי שיטות החישוב הנפוצות ביניהן:

שיטת ערך המשתמש הממוצע (Average LTV Method)

בשיטה זו מחשבים את ערך המשתמש על ידי הכפלת ההכנסה הממוצעת למשתמש יומי פעיל (APRDAU) במדד שימור הלקוחות הממוצע, כלומר:

ערך משתמש = ARPDAU כפול שימור לקוחות ממוצע

החיסרון בשיטה זו הוא שהתוצאות שלה עשויות להיות לא עקביות כל עוד אין לכם מאגר עצום של משתמשים שמניבים לאפליקציה סכום ניכר בכל יום.

כדי לפתור את הבעיה הזו ניתן להשתמש בנוסחה הבאה לחישוב ה-ARPDAU:

הכנסה יומית ממוצעת = הכנסה ב-30 ימים האחרונים חלקי 30

מספר משתמשים יומי (DAU) ממוצע = מספר משתמשים כולל ב-30 ימים האחרונים חלקי 30

ARPDAU = הכנסה יומית ממוצעת חלקי מספר משתמשים יומי ממוצע.

שיטת ה-Churn

בשיטה זו נעזרים במדד שיעור הנטישה, או באנגלית – Churn לחישוב ערך המשתמש.

כדי לחשב את שיעור הנטישה, יש לבחון את קצב הנטישה של משתמשים לאורך תקופה מסוימת. כך, למשל, אם יש לכם 100 משתמשים ו-20 מתוכם נוטשים במשך חודש, אז שיעור הנטישה החודשי הוא 20%.

הנתון השני שנדרש הוא ההכנסה הממוצעת למשתמש לאורך תקופה מסוימת – ARPU.

ברגע שחישבתם את שני הנתונים הללו עבור תקופה כלשהי, תוכלו להיעזר בנוסחה הבאה לחישוב ערך המשתמש:

ערך משתמש = הכנסה ממוצעת למשתמש X אחד חלקי שיעור הנטישה